באמת שאין על פורים! זה החג האהוב עליי! אפשר להשתגע ולהתחפש ולהיות מי שבא לך ל3 ימים, ללבוש צבעוני בלי התאמת צבעים... להשקיע במשהו מופרע ולהיראות כמו מתוך סרט או ספר...באמת כיף
אבל בת'כלס, גם בחיים, בתור מישהי שלומדת בבינתחומי, במיוחד במסלול תקשורת, אני עסוקה בלהתחפש.
מצד אחד אני מאד מאד אוהבת את זה: קניות,בגדים, התאמת צבעים, אקססוריז ושאר שטויות וחשוב לי להראות טוב גם לפני שהתחלתי ללמוד בבינתחומי, אבל עדיין המקום הזה כופה את ההשקעה במראה אובר, כלומר מעבר לרגיל, כך שגם ביומיום אני מתחפשת, למישהי שהתאמצה, למישהי שהשקיעה, שעבדה שעות נוספות מול המראה ומחשבה על איך הכל תואם ומושלם
זה קצת מוציא מהכיף לפעמים וזה לא "פורים" שאני אוהבת... אז איך אומרים בסוף זה לא משנה והבפנים משנה ושחר אבן צור ניסח את זה אולי יותר טוב "חבל שאי אפשר ללכת עירומים"... האמנם?
לא... בעצם חייבים להמשיך להתעסק קצת בקניות ושאר ירקות אבל להכנס לפרופורציה ולהיות נאמן למה שרחוק מלהיות תחפושת...
