תקציב משרדי

כשבאים לראיון עבודה יש את זמן ההמתנה מורט העצבים הזה שמחכים במשרד עד שיבוא הבוס/ית או מראיין/ת
ואין מה לעשות. אז מה שעושים בעצם זה לבחון את המשרד מסביב. יש קולר ישן או מתקן תמי4 צבעוני מתוחכם, כסא אכול שרואים את מילוי הספוג או כסא מנהלים מעור שחור ומבריק, סוכריות בכניסה או חבילת ניירות זרוקים, משרד מבורדק או מתוקתק, שולחן מפואר או רהיטים מהניינטיז באדום שחור פלסטיק שטרם הוחלפו...
זו אחלה אינדיקציה להבין אם אתם נכנסים לחברה עם הכנסות ותקציבים, או שיעשו עליכם קופה באלתורים בהמשך..ואיזה מתנות יהיו בחג..כל זאת כמובן לפני שעברתם את הראיון ואם תתקבלו בכלל לעבודה:) :)

סתם תהיות שלי...

רכוש ציבורי

כשאתה תינוק אתה ממש רכוש ציבורי... שייך לכולם..פולשים לחייך..יודעים אשכרה על כל פלוץ שעשית או לאן התקדמת , כל אדם זר מרשה לעצמו לדבר עלייך ועל פועליך ממש כמו סלב

לא משתלם להתבגר...

למה יש כל כך הרבה הטבות ואירועים חינם לבני נוער... למה כל ההופעות חינם השוות כרוכות בהתחכחות טראומטית בהמוני בני נוער צווחניים? למה לא מגבילים כניסה ועושים כניסה מגיל 22 ומעלה או משהו... למה חינם שווה ילדים, נוער , צעירים ולמה כשאתה מתבגר אתה צריך לשלם הרבה כסף כדי להנות?

טיפ היום!

"כשאתה רעב אל תלך לסופר" כנ"ל לגבי "אל תזמין טייקאאוט".
האוכל הסיני הזול מאד יש לציין, שאני ואבא הזמנו היה טעות, הייתי רעבה, מורעבת!
ואחרי זה שילמתי על זה...איכ התחשק לי להקיא...

אותו טיפ תקף גם לא לבוא רעב לחתונות או לארוחות חג אם ידוע שהאוכל יהיה מוצלח כי אז אתה בא ותוקע ללא היכר והערב מסתיים כבדדדד וחוצמזה אי אפשר לתפוס ראש במסיבות אפטר חג אחר כך כי הבטן מלאה...

יאללה חג שמח לכולכם ומזמינה אתכם לריצה היום בחמש במסלול הקבוע שאני חוזרת אליו סופסוף אחרי החגים...

וסיום אופטימי וספורטיבי לפוסט זה: סמנו ביומנים "נייט ראן" מרתון ריצת לילה בתל אביב ב10 לאוקטובר...הרשמו כעת והתחילו להתאמן כי אני יודעת שהייתי רוצה לרוץ אץ ה10 קמ האלה אבל אני תקועה עוד בחמש שיהיה בהצלחה