ג'פניקה, סושיה או מון או סושי סמבה? זהו אינו עוד סקר שוק אלא פשוט דעה אישית והעדפה ואולי ידע מתוך נסיון.
יש שסוברים כי "הסושייה" היא מסעדת פסטפוד ויסכימו להזמין רק טייק אווי וה"ג'פניקה" לעומת זאת זה מקום לשבת בו. יש כאלה שיזלזלו באיכות החומרים במנות ה"ג'פניקה" ויש שיסתכלו על השמות האחרונים מלמעלה ויעדיפו לשלם יותר כסף כדי לקבל לכאורה (לא ניסיתי כדי להעיד בעצמי) משהו קצת מעבר לסושי מהיר במסעדות הנחשבות ליוקרה כמו ה"מון" בבוגרשוב וה"סושי סמבה".
אתמול בשבע אחרי הצהריים יצאתי עם חברה (טלי) וידיד (גלעד) לאכול סושי ברוטשילד. הכיוון הברור היה "ג'פניקה" אבל טלי אמרה שהאיכות שלהם נמוכה, שהיא לא היתה מעזה להזמין שם שרימפס ושגם שאר הדגים מפוקפקים בעיניה ולכן תעדיף להזמין שם בד"כ את הקומבינציה הצמחונית, אם היא כבר בכל זאת מזמינה שם. אז היא הציעה לנו לשבת בסושיה (לא רחוק מהג'פניקה רוטשילד, ליד מקס ברנר).
אני די חדשה באכילת דגים, ובמיוחד כאלה נאים, ובד"כ מזמינה את הסושי שלי צמחוני כך שלא היה לי אכפת אם לשבת פה או שם. טלי הסבירה לנו שהסושיה מעט יותר יקרה אבל שווה את זה ושהיא לקוחה קבועה שם.
התיישבנו וחפרנו בתפריט ולבסוף הזמנו את המלצר כדי להעזר בו עוד קצת בהתלבטויות עד להכרעת ההזמנה הסופית.
גלעד התרה במלצר שכדאי לו להזהר ממני פן אחפור לו, ואני הסכמתי איתו וציינתי כי אני מאד ביקורתית ובמיוחד כשזה נוגע לאוכל ושירות ו"קקאו" רוטשילד כבר חטפו ממני לא מזמן בבלוג שלי (ע"ע פוסט על "קקאו"). המלצר בתגובה חייך והתעניין אודות הבלוג ועל הדרך זיהה את טלי כלקוחה קבועה שלהם. ההזמנה הוכרעה לבסוף: אני הזמנתי סלט ווקאמה שכלל אצות וואקמה, מלפפונים, טופו, נבטים, קולורבי, שומשום ברוטב יוזו שהזכיר טעם טריאקי עם סויה. הוספתי רול סלמון צלוי, אבוקדו וספייסי מיונז ועוד רול "ריינבו" צמחוני בשלל צבעים שכלל אבוקדו ומלפפון, גזר בעטיפת מלפפון וטמאגו , הוגש יפה והיה מאד טעים. טלי הזמינה את אותו הסלט ועוד איזה רול שהיא תמיד מזמינה והיה עשוי כמו שהיא אוהבת ורגילה וגלעד הזמין קומבינציה עם דגים, וטען שהיה טעים מאד.
לפני שהגיעו המנות, מיהר לעברנו המלצר עם סלט עלום שלא הזמנו ולא ציפינו לבואו. זה היה סלט כרוב עם גזר ברוטב מתוק, הפתעה מרעננת על חשבון הבית. בזמן הגעת המנות הראשונות שוב הפציע המלצר והפתיע עם 3 צ'ייסרים של משקה אלכוהולי דמוי סאקה אבל קר ודמה בטעמו למשהו בין קומפוט שזיפים לבין תירוש. ההפתעה כמובן ערבה לחיכנו מאחר ולא ציפינו לה וגם כי היתה שוב, על חשבון הבית.
המנות העיקריות שלא איחרו לבוא והגיעו בסנכרון מלא זו עם זו, היו כאמור, טעימות מאד.
הודינו בקול כי המחוות הנדיבות של המלצר היו מתוך כך שהוא חשש שמא אכתוב עליהם ביקורת רעה בבלוג, אבל הוא טען שהוא פינק אותנו מתוקף היות טלי לקוחה קבועה בסושיה רוטשילד.
על כל פנים, השירות היה מצוין; החל ברטבים שהוגשו ומולאו מחדש כל פעם לבקשתינו במהירות, המפיות, המגבונים וכלה במהירות השירות עם החיוך, אה וכן וכמובן בל נשכח את החינמים על הדרך.
כשסיפרתי לחברתי, מיכ, על כל הסיפור היא מיהרה להגיב שהסושיה נחשבת בעיניה לפסטפוד לעומת ג'פניקה שהיא ממש ברמת המסעדה אבל את אותן הטענות שמעתי כלפיי ג'פניקה אז כנראה שהדעות חלוקות.
לסיכום, כי בנות תמיד מסכמות:
שירות: A+
אוכל: מנות מוקפדות ויפות למרות ההשתייכות לז'אנר הפסט פוד
חברה: "הדיירים בהחלט נאים בעיני"
אווירה כללית: מעולה. מקום קליל לארוחת שישי עם חברים וגם כמה תיירים מצחיקים ברקע.
נחזור על התענוג? כן. אולי גם אני אתחיל להיות לקוחה קבועה.
זהו חברים, אתם רואים שאני מסוגלת גם לפרגן בביקורת חיובית??
יש שסוברים כי "הסושייה" היא מסעדת פסטפוד ויסכימו להזמין רק טייק אווי וה"ג'פניקה" לעומת זאת זה מקום לשבת בו. יש כאלה שיזלזלו באיכות החומרים במנות ה"ג'פניקה" ויש שיסתכלו על השמות האחרונים מלמעלה ויעדיפו לשלם יותר כסף כדי לקבל לכאורה (לא ניסיתי כדי להעיד בעצמי) משהו קצת מעבר לסושי מהיר במסעדות הנחשבות ליוקרה כמו ה"מון" בבוגרשוב וה"סושי סמבה".
אתמול בשבע אחרי הצהריים יצאתי עם חברה (טלי) וידיד (גלעד) לאכול סושי ברוטשילד. הכיוון הברור היה "ג'פניקה" אבל טלי אמרה שהאיכות שלהם נמוכה, שהיא לא היתה מעזה להזמין שם שרימפס ושגם שאר הדגים מפוקפקים בעיניה ולכן תעדיף להזמין שם בד"כ את הקומבינציה הצמחונית, אם היא כבר בכל זאת מזמינה שם. אז היא הציעה לנו לשבת בסושיה (לא רחוק מהג'פניקה רוטשילד, ליד מקס ברנר).
אני די חדשה באכילת דגים, ובמיוחד כאלה נאים, ובד"כ מזמינה את הסושי שלי צמחוני כך שלא היה לי אכפת אם לשבת פה או שם. טלי הסבירה לנו שהסושיה מעט יותר יקרה אבל שווה את זה ושהיא לקוחה קבועה שם.
התיישבנו וחפרנו בתפריט ולבסוף הזמנו את המלצר כדי להעזר בו עוד קצת בהתלבטויות עד להכרעת ההזמנה הסופית.
גלעד התרה במלצר שכדאי לו להזהר ממני פן אחפור לו, ואני הסכמתי איתו וציינתי כי אני מאד ביקורתית ובמיוחד כשזה נוגע לאוכל ושירות ו"קקאו" רוטשילד כבר חטפו ממני לא מזמן בבלוג שלי (ע"ע פוסט על "קקאו"). המלצר בתגובה חייך והתעניין אודות הבלוג ועל הדרך זיהה את טלי כלקוחה קבועה שלהם. ההזמנה הוכרעה לבסוף: אני הזמנתי סלט ווקאמה שכלל אצות וואקמה, מלפפונים, טופו, נבטים, קולורבי, שומשום ברוטב יוזו שהזכיר טעם טריאקי עם סויה. הוספתי רול סלמון צלוי, אבוקדו וספייסי מיונז ועוד רול "ריינבו" צמחוני בשלל צבעים שכלל אבוקדו ומלפפון, גזר בעטיפת מלפפון וטמאגו , הוגש יפה והיה מאד טעים. טלי הזמינה את אותו הסלט ועוד איזה רול שהיא תמיד מזמינה והיה עשוי כמו שהיא אוהבת ורגילה וגלעד הזמין קומבינציה עם דגים, וטען שהיה טעים מאד.
לפני שהגיעו המנות, מיהר לעברנו המלצר עם סלט עלום שלא הזמנו ולא ציפינו לבואו. זה היה סלט כרוב עם גזר ברוטב מתוק, הפתעה מרעננת על חשבון הבית. בזמן הגעת המנות הראשונות שוב הפציע המלצר והפתיע עם 3 צ'ייסרים של משקה אלכוהולי דמוי סאקה אבל קר ודמה בטעמו למשהו בין קומפוט שזיפים לבין תירוש. ההפתעה כמובן ערבה לחיכנו מאחר ולא ציפינו לה וגם כי היתה שוב, על חשבון הבית.
המנות העיקריות שלא איחרו לבוא והגיעו בסנכרון מלא זו עם זו, היו כאמור, טעימות מאד.
הודינו בקול כי המחוות הנדיבות של המלצר היו מתוך כך שהוא חשש שמא אכתוב עליהם ביקורת רעה בבלוג, אבל הוא טען שהוא פינק אותנו מתוקף היות טלי לקוחה קבועה בסושיה רוטשילד.
על כל פנים, השירות היה מצוין; החל ברטבים שהוגשו ומולאו מחדש כל פעם לבקשתינו במהירות, המפיות, המגבונים וכלה במהירות השירות עם החיוך, אה וכן וכמובן בל נשכח את החינמים על הדרך.
כשסיפרתי לחברתי, מיכ, על כל הסיפור היא מיהרה להגיב שהסושיה נחשבת בעיניה לפסטפוד לעומת ג'פניקה שהיא ממש ברמת המסעדה אבל את אותן הטענות שמעתי כלפיי ג'פניקה אז כנראה שהדעות חלוקות.
לסיכום, כי בנות תמיד מסכמות:
שירות: A+
אוכל: מנות מוקפדות ויפות למרות ההשתייכות לז'אנר הפסט פוד
חברה: "הדיירים בהחלט נאים בעיני"
אווירה כללית: מעולה. מקום קליל לארוחת שישי עם חברים וגם כמה תיירים מצחיקים ברקע.
נחזור על התענוג? כן. אולי גם אני אתחיל להיות לקוחה קבועה.
