יום שלישי, 16 במרץ 2010

רשומות ישנות ומדליקות לחדשים!

אם הצטרפתם אלינו זה עתה, אני ממליצה בחום לגלגל לתחתית העמוד ולפנות לצד הכי ימני

עכשיו הקישו על המספר: "2009" ותגלו להפתעתכם רשומות ישנות עליהן תוכלו להגיב

בהצלחה!




יום חמישי, 11 במרץ 2010

דירה להשכיר

היום, אחרי התלבטויות של שבועיים וחוסר שינה בלילות, חוסר חשק בשום שיעור בלימודים ועוד, החלטתי לחזור סופית למגמה האינטראקטיבית בתקשורת בבינתחומי בו אני לומדת. כבר בחרתי במגמה הזו קודם (סלולר ואינטרנט בתרגום חופשי) אבל החלטתי לעבור לשכנועית (פרסום ויחצנות) והנה חזרתי לי למגמה האינטרטקטיבית.
במגמה הזו מדברים חדשנות, לחשוב מחוץ לקופסא, המצאת גלגלים, או לראות דברים כפי שלא נראו קודם.
במגמה השניה מדברים בעיקר: שיווק, שיווק, קידום, פרסום, פרסום קודם ושוב הכל חוזר על עצמו
אז יש לנו מעורפל וחדשני לעומת ברור מאליו ומוכרני... לא היה קל אבל הספק שמהדהד לי בראש, הוא האם זה לא עוד מקרה קלאסי של "דירה להשכיר"" הדיירים אינם טובים בעיני בשכנועית אז אלך לרעות בשדות האינטראקטיבי שם הדיירים טובים בעיני אך החדרים אינם נאים.
אני מקווה בקיצור שבחרתי נכון ועשיתי את הדבר הנכון בבחירה הזו, בכל אפן אסיים עם תואר בתקשורת.
אך עדיין נשארתי עם תהייה האם בחרתי מהסיבות הנכונות? האם זה בכלל מצדיק את התואר היקר הזה בבינתחומי שאת סכומו המלא כרגע עדיף לא לפרט...
מי שיקרא את הבלוג מחוץ לעולם שלי אולי לא יבין על מה אני מברברת כאן
אז הסבר פשוט: אני פשוט בחורה עם הרבה תהיות שבגיל 24 מתחילה לתהות האם הכיוון שלקחתי בחיים או לפחות בתחום הלימודים הוא הכיוון הנכון...אכן נקודה למחשבה

יום שבת, 6 במרץ 2010

בא לי להקיש!

לאחרונה יצא לי להשתתף בשתי מסיבות רווקות כמעט ברצף שזה די הרבה בהתחשב בעובדה שאני כמעט בת 24 וחברות שלי המתחתנות הן בנות 22 ו25... די צעיר. אבל סבבה אחת דתיה.
המסיבה הראשונה הייתה כמובן ללא חשפן אבל כן אפשר להגיד שהייתה נועזת מן השניה בהרבה: היו משימות כמו להביא קונדום, היה אלכוהול משכר והרבה, והמסיבה התנהלה בבר אפלולי. הבנות היו תוססות ותזזתיות למרות שהיו רק בנות. ושוב, ללא חשפן.
המסיבה השנייה, לעומת זאת, חדר מתים היה צוהל לעומתה. איזה כבדות. חודש לפני המסיבה התעסקה אחות הכלה, שכנראה או בעצם למה כנראה? בטוח הייתה צופיפניקית לשעבר! (לפי ההתנהגות יש חשש שהיא עוד תקים גדוד בצופים עם הילדים שלה ובעלה)... בהכנות לקראת המסיבה ובשרשור אינסופי של מיילים אודות המסיבה וההכנות לקראתה בפירוט רב מדי: ועדת קישוט, אחראית קוקטיילים, טקס השחלת החרוז בשרשרת של הכלה, משחקי חמשת החושים ואיך לא?אינספור קישים ותבשילים. אני כבר חודש מקבלת מייל ליום לפחות (ללא הגזמה) על מה כל אחת תביא/תעשה במסיבה. "אני אביא את העוגת שוקולד המפורסמת שלי... אני אביא קיש בטטה, אני מביאה פשטידת פטריות" וכן הלאה
ובאמת שיצא לי מהאזניים כל דיבורי הקישים האלה ומתכונים... אני באמת לא בגיל.. ממש בא לי להקיא כבר מזה...לכן כותרת הכתבה...:)
המסיבה עצמה החלה בשמונה. ישבנו במעגל כסאות בסלון בית הוריה של הכלה בין המשתתפות בהילולה הופיעה גם האחות הקטנה בת ה10 וגם האמא והאבא טיילו להם ברקע במטבח. לא הסיטואציה הכי נוחה לעשות דברים נועזים משהו...
בכל זאת קצת אלכוהול היה מעורב (לא שאפשר לקרוא לעלק פונצ' שהיה שם והפיג'לינג אלכוהול אבל בסדר)
כל הסיטואציה הרגישה כמו מצד אחד מסיבת כיתה ו' עם הביישנות של חברות המעגל והרגשת הקליקות הילדותית ומצד שני
כל הפשטידות והפסקת האוכל הרגישה כמו אירוע של בני 50+ שהעובדה שהסלט יצא למישהי טוב יהיה הפיק באותו ערב של אותה בשלנית... בין משחקון לאוכל ולקינוח וטקס הענקת שקר כלשהו מצאתי את עצמי נרקבת בכורסת בית הוריה של הכלה במשך 3 שעות עד שהצלחתי לחמוק....אוףף איזה מזל
אני מניחה שעד החתונה זה יעבור.. או יותר נכון עד שהחתונה תעבור זה יעבור