לאחרונה יצא לי להשתתף בשתי מסיבות רווקות כמעט ברצף שזה די הרבה בהתחשב בעובדה שאני כמעט בת 24 וחברות שלי המתחתנות הן בנות 22 ו25... די צעיר. אבל סבבה אחת דתיה.
המסיבה הראשונה הייתה כמובן ללא חשפן אבל כן אפשר להגיד שהייתה נועזת מן השניה בהרבה: היו משימות כמו להביא קונדום, היה אלכוהול משכר והרבה, והמסיבה התנהלה בבר אפלולי. הבנות היו תוססות ותזזתיות למרות שהיו רק בנות. ושוב, ללא חשפן.
המסיבה השנייה, לעומת זאת, חדר מתים היה צוהל לעומתה. איזה כבדות. חודש לפני המסיבה התעסקה אחות הכלה, שכנראה או בעצם למה כנראה? בטוח הייתה צופיפניקית לשעבר! (לפי ההתנהגות יש חשש שהיא עוד תקים גדוד בצופים עם הילדים שלה ובעלה)... בהכנות לקראת המסיבה ובשרשור אינסופי של מיילים אודות המסיבה וההכנות לקראתה בפירוט רב מדי: ועדת קישוט, אחראית קוקטיילים, טקס השחלת החרוז בשרשרת של הכלה, משחקי חמשת החושים ואיך לא?אינספור קישים ותבשילים. אני כבר חודש מקבלת מייל ליום לפחות (ללא הגזמה) על מה כל אחת תביא/תעשה במסיבה. "אני אביא את העוגת שוקולד המפורסמת שלי... אני אביא קיש בטטה, אני מביאה פשטידת פטריות" וכן הלאה
ובאמת שיצא לי מהאזניים כל דיבורי הקישים האלה ומתכונים... אני באמת לא בגיל.. ממש בא לי להקיא כבר מזה...לכן כותרת הכתבה...:)
המסיבה עצמה החלה בשמונה. ישבנו במעגל כסאות בסלון בית הוריה של הכלה בין המשתתפות בהילולה הופיעה גם האחות הקטנה בת ה10 וגם האמא והאבא טיילו להם ברקע במטבח. לא הסיטואציה הכי נוחה לעשות דברים נועזים משהו...
בכל זאת קצת אלכוהול היה מעורב (לא שאפשר לקרוא לעלק פונצ' שהיה שם והפיג'לינג אלכוהול אבל בסדר)
כל הסיטואציה הרגישה כמו מצד אחד מסיבת כיתה ו' עם הביישנות של חברות המעגל והרגשת הקליקות הילדותית ומצד שני
כל הפשטידות והפסקת האוכל הרגישה כמו אירוע של בני 50+ שהעובדה שהסלט יצא למישהי טוב יהיה הפיק באותו ערב של אותה בשלנית... בין משחקון לאוכל ולקינוח וטקס הענקת שקר כלשהו מצאתי את עצמי נרקבת בכורסת בית הוריה של הכלה במשך 3 שעות עד שהצלחתי לחמוק....אוףף איזה מזל
אני מניחה שעד החתונה זה יעבור.. או יותר נכון עד שהחתונה תעבור זה יעבור
המסיבה הראשונה הייתה כמובן ללא חשפן אבל כן אפשר להגיד שהייתה נועזת מן השניה בהרבה: היו משימות כמו להביא קונדום, היה אלכוהול משכר והרבה, והמסיבה התנהלה בבר אפלולי. הבנות היו תוססות ותזזתיות למרות שהיו רק בנות. ושוב, ללא חשפן.
המסיבה השנייה, לעומת זאת, חדר מתים היה צוהל לעומתה. איזה כבדות. חודש לפני המסיבה התעסקה אחות הכלה, שכנראה או בעצם למה כנראה? בטוח הייתה צופיפניקית לשעבר! (לפי ההתנהגות יש חשש שהיא עוד תקים גדוד בצופים עם הילדים שלה ובעלה)... בהכנות לקראת המסיבה ובשרשור אינסופי של מיילים אודות המסיבה וההכנות לקראתה בפירוט רב מדי: ועדת קישוט, אחראית קוקטיילים, טקס השחלת החרוז בשרשרת של הכלה, משחקי חמשת החושים ואיך לא?אינספור קישים ותבשילים. אני כבר חודש מקבלת מייל ליום לפחות (ללא הגזמה) על מה כל אחת תביא/תעשה במסיבה. "אני אביא את העוגת שוקולד המפורסמת שלי... אני אביא קיש בטטה, אני מביאה פשטידת פטריות" וכן הלאה
ובאמת שיצא לי מהאזניים כל דיבורי הקישים האלה ומתכונים... אני באמת לא בגיל.. ממש בא לי להקיא כבר מזה...לכן כותרת הכתבה...:)
המסיבה עצמה החלה בשמונה. ישבנו במעגל כסאות בסלון בית הוריה של הכלה בין המשתתפות בהילולה הופיעה גם האחות הקטנה בת ה10 וגם האמא והאבא טיילו להם ברקע במטבח. לא הסיטואציה הכי נוחה לעשות דברים נועזים משהו...
בכל זאת קצת אלכוהול היה מעורב (לא שאפשר לקרוא לעלק פונצ' שהיה שם והפיג'לינג אלכוהול אבל בסדר)
כל הסיטואציה הרגישה כמו מצד אחד מסיבת כיתה ו' עם הביישנות של חברות המעגל והרגשת הקליקות הילדותית ומצד שני
כל הפשטידות והפסקת האוכל הרגישה כמו אירוע של בני 50+ שהעובדה שהסלט יצא למישהי טוב יהיה הפיק באותו ערב של אותה בשלנית... בין משחקון לאוכל ולקינוח וטקס הענקת שקר כלשהו מצאתי את עצמי נרקבת בכורסת בית הוריה של הכלה במשך 3 שעות עד שהצלחתי לחמוק....אוףף איזה מזל
אני מניחה שעד החתונה זה יעבור.. או יותר נכון עד שהחתונה תעבור זה יעבור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה