נדמה שכל הגברים נמצאים בתל אביב. כל פעם שאני שם, צצות פתאום אופציות, מתחילים איתי, קורצים לי
בפאב, במסיבה או סתם ברחוב. האווירה נמצאת שם. זה משהו באוויר. עיר צעירה ללא הפסקה ואנשים שפותחים את הפה והעיניים לכל עבר. רק פה בכפר סבא לא קורה משהו מעניין. אפשר לשמוע מלא שפות: ערבית, רוסית, צרפתית, אנגלית ועברית עם מבטא.. אבל זה לא באמת ריבוי התרבויות שאני מחפשת
כולם פה זקנים או טינאייג'רים... גם נדמה שהכל קורה בתל אביב כל האקשן כל האירועים
כאן אני נעלמת, שקטה וקומלת כמו פרחים מיום שישי שהושרו באגרטל עד יום ראשון, ובתל אביב אני חיה , מתרגשת, נסערת... מעניין איך יהיה כשאעבור לשם אם אותו עניין יישאר או שכבר זה יהפוף להרגל אפור ומשעמם כמו כפר סבא שלי שלמה בעצם אני מעליבה אותה הרי יש לי פינה שמורה בלב עבורה.
עבור הדלי קרים, הגלידה שלנו שפתוחה לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה, והפאבליסיטי-פאב ליד הבית שלי במרחק הליכה(טוב אבל עכשיו הוא כבר נסגר כי כולם יוצאים לתל אביב), הקופיטרי שעדיין שומר על שמץ מגניבותו והחנויות הזולות בויצמן שאפשר להתווכח עם הסוחרים הפרסים ולמצוא מציאות וגם להתרברב בתשובה "זה מויצמן" בכל פעם כשמישהו מחמיא על פריט לבוש שיש רק לי. ומאג'די המסעדה הערבית גם ליד הבית שכיף להביא אליה אנשים מבחוץ ואמא שלי תמיד אומרת שכל הפוליטיקאים של כפר סבא מגיעים לשם לדיון בימי שישי... וגם לחם ארטיזן, לחם הבוטיק שנותן טעימות חינם לכל מבקר.
טוב בעצם לא כזה רע להשאר בעיר שגדלת בה, אבל הגברים או לפחות ההרפתקות שמורות כרגע לתל אביב, שם הכל קורה, שם האקשן, המסיבות, הפאבים המגניבים, התחושה של חו"ל וסלבים וחיי זוהר ונהנתנות תמידיים...חייבת לעבור כבר ולגלות איך זה באמת ואולי מישהו עוד יגלה אותי...
בפאב, במסיבה או סתם ברחוב. האווירה נמצאת שם. זה משהו באוויר. עיר צעירה ללא הפסקה ואנשים שפותחים את הפה והעיניים לכל עבר. רק פה בכפר סבא לא קורה משהו מעניין. אפשר לשמוע מלא שפות: ערבית, רוסית, צרפתית, אנגלית ועברית עם מבטא.. אבל זה לא באמת ריבוי התרבויות שאני מחפשת
כולם פה זקנים או טינאייג'רים... גם נדמה שהכל קורה בתל אביב כל האקשן כל האירועים
כאן אני נעלמת, שקטה וקומלת כמו פרחים מיום שישי שהושרו באגרטל עד יום ראשון, ובתל אביב אני חיה , מתרגשת, נסערת... מעניין איך יהיה כשאעבור לשם אם אותו עניין יישאר או שכבר זה יהפוף להרגל אפור ומשעמם כמו כפר סבא שלי שלמה בעצם אני מעליבה אותה הרי יש לי פינה שמורה בלב עבורה.
עבור הדלי קרים, הגלידה שלנו שפתוחה לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה, והפאבליסיטי-פאב ליד הבית שלי במרחק הליכה(טוב אבל עכשיו הוא כבר נסגר כי כולם יוצאים לתל אביב), הקופיטרי שעדיין שומר על שמץ מגניבותו והחנויות הזולות בויצמן שאפשר להתווכח עם הסוחרים הפרסים ולמצוא מציאות וגם להתרברב בתשובה "זה מויצמן" בכל פעם כשמישהו מחמיא על פריט לבוש שיש רק לי. ומאג'די המסעדה הערבית גם ליד הבית שכיף להביא אליה אנשים מבחוץ ואמא שלי תמיד אומרת שכל הפוליטיקאים של כפר סבא מגיעים לשם לדיון בימי שישי... וגם לחם ארטיזן, לחם הבוטיק שנותן טעימות חינם לכל מבקר.
טוב בעצם לא כזה רע להשאר בעיר שגדלת בה, אבל הגברים או לפחות ההרפתקות שמורות כרגע לתל אביב, שם הכל קורה, שם האקשן, המסיבות, הפאבים המגניבים, התחושה של חו"ל וסלבים וחיי זוהר ונהנתנות תמידיים...חייבת לעבור כבר ולגלות איך זה באמת ואולי מישהו עוד יגלה אותי...
תגובה 1:
דוגמנים קנדיים ורוסים מכל עבר וגם שחקנים דאבל מינינג.
ובעיקר, ועידת הקומיקס הבינלאומית שנפגשת מידי סופש במעוז.
מפרגנת לגמרי לוויצמן.
הוסף רשומת תגובה