היי, כל מי שמכיר יודע בדיוק כמה עבודות החלפתי מאז שנה שעברה.. וזה המון!
קייטרינג, בייביסיטר, מנהלת ארכיון בהייטק (או יותר נכון פקידת תיוקים), מלצרית בקפה, מלצרית בבר, סלקטורית במועדונים, יחצנית מסיבות, עובדת דלפק בקונדיטוריה, מדריכת בחוגי מדע, מדריכה בקייטנה של החברה להגנת הטבע, והתפקיד האחרון עד אתמול: מארחת בשיפודי ציפורה.. זהו התפטרתי גם משם.. אבל לפחות שרדתי חודש וחצי שזו תוחלת עבודה מאד ארוכה יחסית למקצוע כזה. הערסים, הלקוחות והמלצרים הממורמרים, אוירת המאפיה (לא זאת שמייצרת מאפים אלא זאת עם הגנסטרים), הבוס השוגר דדי המטרידן שלי, הערות סוטות בערבית ואמהרית מהמטבח- כל אלה רמזו לי שזו לא עבודת החלומות שלי או לפחות לא משהו להישאר בו.
אני לא מפחדת מעבודה קשה מדי ובהחלט לא בוחלת בשום מקצוע כפי שמוזכר לעיל...
אבל פשוט כל כך מתסכל שוב לעזוב עבודה... שוב לחפש בייאוש ושוב ללמוד משהו חדש, אנשים חדשים, לצבור ותק, הערכה אחריות.....
קשה להיות סטודנט ולעבוד בעבודות זמניות ומחורבנות.. כן כן אני בכיינית אבל בסוף עושה הכל כמו פראיירית.
אבל כמו חתול טוב חייבים לחזור לעמוד על הרגליים בתקווה למצוא משהו כיף ומכניס כסף שיתאים לשעות שלי ואולי הפעם לא להתפשר..
מעניין מה תהיה המשרה הבאה... יש הצעות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה