איזה כיף זה לראות שגדלנו והתפתחנו... אני למשל רזיתי בשנה האחרונה למצב שבו הייתי פעם אחרונה בגיל 17.. אז נכון זה לא בא בקלות וזה עם הרבה ספורט וזה סיפוק אדיר
עכשיו למה אני מזבלת עם זה את השכל.. אין צורך להשוויץ.. אני עדיין במאבקים על עוד עוגייה בערב ועוד חתיכת עוגת מייפל בארוחת יום שישי בערב...אבל העניין הוא אחר
מבפנים נשארתי אותה שיר (יפה) שעושה שטויות וצחוקים אבל מי שלא ראה אותי כמה זמן ולא יצא לו להכיר את שיר האמיתית והסתכל עליי בעין ביקורתית... עכשיו לאן אני באמת חותרת?
לפני כשלוש שנים בערך בגיל 20 קצת לפני השחרור מהצבא.. גיליתי את אתר מקושרים (אתר ישראלי של היכרויות בשיטת מעגלי חברים - ממש הפייסבוק הישראלי לפני שפייסבוק היגר ארצה)... עכשיו זה אתר ממש פתטי אבל בכל זאת המשכתי לשוטט שם ואפילו יצאתי לכמה דייטים משם אני מכנה את התקופה הזו של לפחות שנה "תקופת מקושרים" ואני ממש לא גאה בה אבל לא מתביישת להודות..
בכל אופן יצאתי עם כל מיני פריק שואוז למיניהם: בחור כל כך חיוור ורזה שלא דיבר ועם הלילה העיניים שלו נהיו אדומות וחשבתי שיהפוך לערפד, בחור חרמן שניסה להתייזז ובסוף ניסה גם לשדל אותי לסייברסקס (לא הלך לו), מישהו שהתפלא שבאתי לראות סרט וראיתי רק את הסרט באמת (חרא סרט! בדוגרי) ועוד כל מיני מוזרים. אבל דייט אחד שאני זוכרת לרעה ממש הוא דייט של מישהו שהתייחס אליי כמו זבל ואף בחורה לא צריכה להסכים שיתייחסו אליה ככה.
הוא לא התעניין במה שאמרתי וגם לא דיבר הרבה לא הקשיב והסתכל הצדה כל הדייט לראות אם חברים שלו שם..אחכ כמובן לא דיברנו
אבל הנה באה הנקמה המתוקה.. לאחרונה ראיתי אותו כמה פעמים בבינתחומי ומאחר שאני לא שוכחת פרצופים ישר זיהיתי אותו רק שהיום הוא נראה ממש לא להיט (בלשון המעטה, למעשה ריחמתי עליו והוא נראה ממש מעפן) ואני רק השתבחתי שזה כיף לראות וגם הוא הסתכל וידע שהוא מכיר אותי מאיזה מקום "אני אגיד לך מאיפה אתה מכיר אותי!" (חשבתי לעצמי בראש)... "היית מגעיל אליי בדייט והיום מתברר שאתה לוזר גמור...!" אחח הנקמה המתוקה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה