וויברטורים מהמאה ה19 - עושה לכן חשק?

במהלך חיפושי אחר אטרקציות בפריז נתקלתי בהמלצות מגוונות לגבי אירועי תרבות אותם יש לפקוד.
בין לבין מצאתי עמוד המכיל הצעות לביקור במוזיאונים לא שגרתיים והנה אחד מהם (האמת לא בפריז, דווקא בארה"ב):
מוזיאון שממוקם בסן פרנסיסקו שבקליפורניה הנקרא: antique vibrator museum
הוא מורכב מאוסף ישן של וויברטורים שאספה במשך 20 שנה איזו גואני בלאניק אחת (הזויהההה)
ומסבירים שם שפעם וויברטור שימש בכלל לפסיכיאטרים שניסו לפתור את בעיית ההיסטריה הנשית שנבעה לטעמם מחוסר סיפוק מיני... שוביניזם או לא??
אמאלה לפי התמונות נראה כואבב... בכל אופן אני אומרת, שבמקום להאשים את עצמם להיסטריה שהם גורמים לנו הם חושבים שהם הפיתרון ושאם היה לנו סיפוק מיני לא היינו היסטריות..

טוב הסתייגות: לעתים זה נכון. אבל איזה חוצפה מצד הגברים להביא תיאוריה שתלטנית ופטריארכלית שכזו.

מפסיקה לכתוב בבלוג למשך שבועיים

קוראים יקרים! (אם אכן יש לי קוראים קבועים)

אני נוסעת הלילה לפריז עם אבא שלי ומשם ניסע ללונדון.
כשאני חוזרת אני מתחילה פרוייקט תגלית ברחבי הארץ ולכן אסיים את עיסוקי רק בעוד שבועיים.
מי שיסכים לחכות עד אז יזכה להצצות נדירות מתוך היומן שאני הולכת לכתוב במסעותיי באירופה ובארץ.
אשמח לקרוא את תגובתיכם...
כבר מתגעגעת
יפה

איך יכולתי להיות כל כך תמימה...

אור הבוק שידך לי בחור. כל החברות שלי יודעות מי זה אור הבוק. הוא בחור שמעולם לא ניהלתי איתו שיחה אחת ואפילו לא סמול טוק קטן כי הוא פשוט בוק. אין לו את המסוגלויות החברתיות - רגשיות לנהל שיחה בסיסית. הוא רק יודע ליחצן מסיבות. ביטויים רווחים אצלו: "יהיה ליגה" "יהיה גדול" "לפנים" - זה הלקסיקון ומעבר לכך זה קצרים בתקשורת.
טוב זה ברור למה כך הדבר. הרי אור הוא חתיך על ואפילו דגמן וכל העולם לרגליו. ככה זה כשאתה יפה ומקומבן.
קיצר, יום אחד מתקשר אליו אור הבוק ליחצן לי מסיבה ועל הדרך הוא אמר שהוא חייב לסדר לי בחור. "הוא ממש חתיך, חמוד, צרפתי, איכותי". ואני כמובן קניתי את זה.בזול, יש להוסיף. "את הלקוח המושלם" כמו שאחותי אומרת.
אמרתי לעצמי מה יש לי להפסיד (רווקה נואשת שמחפשת ריגושים), אבל עדיין זה בליינד לגמרי.
קיצר הצרפתי התקשר אליי ונשמע מעולה השיחה זרמה. אחכ הוא הוסיף אותי לפייס וכמובן שחקרתי לו את הפרופיל מכף רגל ועד ראש ולמרבה ההפתעה, הוא גם חתיך. משהו בתמונה לא מסתדר... גם חמוד, גם טוב בשיחה וגם חתיך
אוקיי אבל זורמים נכון? זורמים
יצאתי עם הבחור באורח ספונטני לחלוטין. הדייט היה מושלם וחלומי הפנטזיה בראש נמשכה
ובסוף הכל הסתבך... לא רק שהוא בא בשביל דבר אחד וניסה לנצל... הוא גם גרם לי לדפוק את האוטו אבל זה סיפור אחר...
עכשיו הבנתי בדיוק מה סיפר לו עליי הבוק... כנראה שאני זורמת או משהו בסגנון
אני פשוט חיה בפנטזיה.. שנסיך חלומות חתיך, חמוד סקסי וקולח יבוא אליי ויחכה לי ויקח אותי ליפו
כל מה שרציתי זה לנסוע ליפו לראות מקומות יפים לטייל בסמטאות... מה בחורה כבר מבקשת עוד?
אני לא מאמינה שאני רושמת את הדברים האלה עכשיו בפומבי
ברמת העיקרון הבלוג הזה מפורסם בפייסבוק שלי וגם השידוך וגם אור הבוק הם חברים שלי בפייסבוק
כך שהחשיפה הזו כרגע תאפשר גם להם לקרוא את הריכול עליהם... לא נורא ... הייתי חייבת להיחשף ולפרוק...
זו מהות של בלוג אישי...

מיץ פטל...

כשהיינו קטנים היה מאד פופולרי לשתות מיץ מתרכיז והטעם הכי פופולרי היה מיץ פטל..
עכשיו הקטע בתרכיזים זה שאתה מתקמצן ואז יוצא ריכוז 90 אחוז מים 10 אחוז טעם של מיץ
וזה בעצם הסיפור התקדימי של העלק-המצאה של שנות ה2000: "מים בטעמים" של נביעות
ואנשים באמת קונים את זה...
איך זה קשור לחיים??
אני אגיד לכם.. חברה שלי  ענבל, מהלימודים, החליטה לעשות רטרו ולקיים את "שובו של הפטל".
היא לקחה בקבוק של מים בטעמים רק כדי להיראות מאגניבה עם המותג, ושמה שם תרכיז מיץ פטל כזה של ויטמינצ'יק עם המון מים והביאה למכללה...
מאחר שרטרו זה ממש מגניב והמותג של מים בטעמים עם כמעט בלי טעם כבר קיים... עשינו אחד ועוד אחד, ובמקרה יצא לנו שתיים. אפשר לרכב על הצלחת המותג הקיים ולהציע להם את רעיון המים בטעם פטל כמו פעם וכמובן עם תמלוגים
והמתחרים היחידים שלנו בשוק הם ויטמינצ'יק
אוקיי ענבל אל תהרגי אותי שפרסמתי את זה מוקדם מדיי ומישהו עוד עלול לגנוב לנו את הרעיון...
תחשבו על זה....

נוסעת לפריז ולונדון עם אבא - מה עליי לעשות?

היי לכם,
ביום חמישי הקרוב אני מראה נוכחות גאה במקום בו לא ביקרתי מאז ספטמבר 2008: נמל התעופה בן גוריון.
בגלל שאבא שלי ייקה פוץ ואני נוסעת איתו ולא לבד, עליי להיות שם בתשע וחצי, כלומר בדיוק שלוש שעות לפני הטיסה.
וזהו אחרי שלוש שעות כנראה שנהיה לנו באויר ואחכ גם ננחת בכפור. איזה קר יהיה משהו כמו מינוס 2 מעלות...והרי אני חייבת למצוא על מה להתלונן (פולניה שכמותי:))
אבל אני מאמינה שיהיה כיף.. קניות..אוכל, קניות, שינה, קניות
טוב בסדר בסדר גם מוזיאונים...
מפריז ניסה ישירות ביורו סטאר ללונדון.

עכשיו קוראיי הנאמנים אשמח מאד לטיפים מה לעשות בשתיהן, ובמיוחד בפריז. ולא אני לא מחכה לטיפים כמו לאכול באגט או קרואסון.. אני מדברת יותר על אתרים מגניבים שיש לראות ופעילויות כיפיות לעשות
מחכה לתשובותיכם
שיר (יפה)

קר לי באף!

אני ושן חברתי הטובה עלינו על משהו...
נכון תמיד כשבחורף קר ומסתובבים בחוץ או שוכבים במיטה.. כיסינו כבר את כל הגוף בשכבות או שמיכות, גרביים, צעיף והכל
אבל את הפנים השארנו חשופות?
ואז ממש קר באף..איזה מבאס זה... ואין דרך לחמם אותו
אז קיצר חשבנו על סטארטאפ של אפים. טרנד שכדאי להנחיל לימי החורף הקרים: כיסוי אף.
זה יכול להיות אף ליצן אדום גדול, או אף פיל, או עגול קטן וחום כזה של חתול בפורים, ואפילו אף פלסטיק מתלבש
או אף גדול עם משקפיים ושפם
זה בטוח יהיה שמח ונחמד ברגע שזה יהיה בקונצנזוס גם לא יצחקו על לובש האפים המחממים.
כמובן שאפשר עוד לפתח את זה כי כרגע זו רק הלצה
ושיהיה לנו חורף חם!

אירועי השבוע - בסימן חנוכה

אוקיי חנוכה כבר בשיאו אז האם עשינו כל מה שצריך?
אכילת לפחות סופגנייה אחת ברזומה? צ'ק.
הדלקת נרות יחד לפחות פעמיים? צ'ק.
טעימה מלביבות של אמא? צ'ק.
השתתפות במסיבת חנוכה?? עדיין לא...
ולכן מחר הזדמנות אחרונה לקנות כרטיסים בקמפוס למסיבת חנוכה לוהטת ובינלאומית במשכית3 בהרצליה פיתוח
בקמפוס זה עולה 40 ובכניסה 80...

הולך להיות כיף!

מחיפוש נרקיסיסטי בגוגל - מצאתי בלוגרית צעירה בשמי

כשהרצתי בגוגל את שמי מתוך אינסטינקט נרקיסיסטי ביותר גיליתי את הפוסט הבא של בלוגרית בשם לא אחר מ: שיר בנימין.
וזה מה שמצאתי שם:
ראיתי בשלט ענק,שרשום: "שיר בנימין,התצאי איתי לנשף?"

"הנשף"

נשף הסיום מתקיים בעוד מספר ימים. אפשר לומר שלרוב החברות שלי כבר יש בן זוג. ולי?,עדיין אין.

הקשר הכי טוב שהיה לי לאחרונה נותק,אין לי חבר,אין לי עם מי ללכת.

אני כל היום במחשבות אם רון יזמין אותי לנשף,אני כ"כ אוהבת אותו (!),אבל אין סיכוי.. יש לו חברה-ליאל,

אוחח..כמה שאני לא סובלת אותה!,מה הוא בדיוק מצא בה שאין בי?

אני סתם יושבת כאן,חסרת סבלנות עד שמישהו יזמין אותי לנשף.

כנראה שאני ועידן נשארנו היחידים בלי בני זוג,חוץ מה"אלה"-חבורת הלוזרים של השכבה.

עידן מנסה לנחם אותי,אבל אני סתם יושבת ובוכה,אני באמת לא יודעת למה. אני כבר ילדה מספיק גדולה-

וילדות גדולות לא בוכות. אז למה אני בדיוק בוכה?

אני מרגישה ריקנות,שאף אחד לא אוהב אותי,אף אחד לא מסתכל לכיוון שלי בכלל...

חוץ מעידן,הידיד הכי טוב שלי. אבל,במה זה בדיוק עוזר לי?

"נו...שיר,תפסיקי לבכות,זה בסף הכל נשף",אמר עידן שניסה לנחם אותי.

"זה לא בסף הכל נשף,זה נשף הסיום-המסיבה הכי חשובה שיש,ורון תפוס לליאל הזו,ואני בדכאון!,בא לי למות!!",עניתי.

"תפסיקי לדבר שטויות!,יאללה בואי.."-ענה עידן. "לאן?",שאלתי אותו, "לקנות לך בגדים לנשף,זה ישמח אותך!"

חייכתי אליו ,הקשבתי לו ,התלבשתי ויצאנו לדיזינגוף בתקווה למצוא לי שמלה.

עידן,החמוד הזה!# החזיק לי את התיק והמתין בסבלנות עד שאמדוד שמלה וכמובן,אבחר אחת ואקנא אותה.

קניתי שמלה מהממת!,טורקיז עם אבנים פשוט מדהימה!

לאחר מכן הלכנו לחנות נעליים ומצאתי שם סנדל עם עקב תואם לשמלה,פשוט מקסים!...

חזרתי כולי מאושרת הבייתה עם השקיות,והלכתי לישון.

בבוקר כשהגעתי לבית הספר,ראיתי בשלט ענק,שרשום: "שיר בנימין,התצאי איתי לנשף?-ע."

כמעט התעלפתי כשראיתי את השלט,לא האמנתי למראה עיניי,העידן הזה פשוט מקסים.

ישר רצתי אליו וחיבקתי אותו ועניתי לו "כן!,בטח שאצא איתך לנשף!!"

ערב הנשף כבר הגיע,אני מתלבשת,מתארגנת,מסדרת את התסרוקת שעשה לי הספר,מתבשמת מתאפרת עד שאני

שומעת את הצלצול בטלפון שעידן כבר למטה. אני יורדת,הוא לבוש בחליפת טוקסידו מהודרת ומסתכל עליי כמו מלאך שנפל משמיים.

"כמה שאת יפה!" אמר לי עידן. חייכתי אליו ,כולי באושר ועניתי לו "תודה!! גם אתה!"

התחלנו לסוע לכיוון הנשף,שמענו קצת מוזיקה באמצע ולפתע המנוע דמם. הכל חושך,באמצא יער,עם אור פעוט שמבצבץ מהרחוב הראשי.

"אין...,המנוע הלך,נצטרך לחכות פה עד שהחברת הובלה תגיעה"-אמר עידן.

בזמן שאנו מחכים,הייתה שתיקה,מדי פעם הסתכלו אחד על השני וחייכנו חיוך מאולץ.

עידן הציע לשים מוזיקה ברקע,הוא הפעיל את הרדיו ויצא על מוזיקת סלואו...

אמרתי לו: "בוא..נרקוד קצת." קמנו שנינו והתחלנו לרקוד סלואו באמצע היער,בלי אף-אחד.

לאט לאט התקרבנו אחד אל השני יותר ויותר,צמודים צמודים והתנשקנו. כמו נשיקה מהסרטים.

במהרה עידן אמר לי "איזה אידיוט אני!,מה עשיתי?!...מצטער!" עניתי לו "שששש..." ונישקתי אותו בחזרה.

עזבנו את עניין הנשף,ובמיוחד שכחתי מרון והמשכנו בשלנו.

חברות שלי (מחבורת המחלפים) סגורות על זה שאני רשמתי את זה במסווה של איזו ילדה בת 16

אבל הבלוג שלי הוא יחסית חדש...

מסתבר שיש לי מתחרה צמודה אונליין:)

יומולדת לשיראל וסיגל בבאלה

פסח 08

תשחץ בשקל - כל אחד יכול

אני לא יודעת מה איתכם אבל אני ממש אוהבת לפתור תשחצים ותשבצים ברמה קלה עד בינונית בשעות הפנאי.

אבל העובדה שאני אוהבת אותם קלים לא אומרת שצריך לזלזל. אני מרגישה שהתשבצאי של מעריב, טומי שמיר, ממש ממש מחפף. קודם כל הוא חוזר על הגדרות מלא כך שאפשר לזכור תשובות בעל פה מבלי להפעיל שכל, ומה שיותר מפריע לי שהוא מאלתר מילים.

דוגמא 1: מה זה כלומר בסלנג, 4 אותיות, מתחיל ב-'י'. נו אתם מצליחים לנחש?

טוב אני אגלה: התשובה היא: "יעני". לא בזיון??

דוגמא 2: מה זה "סווצ'ר"? (4 אותיות מתחיל ב-מ'). אוקיי אז אני יודעת שזו מילה באנגלית שישראלים לא יודעים להגות אבל למה לחנך להתדרדרות כשאפשר לרשום פאקינג "סווטשירט"?? טוב אז למי שממש רוצה התשובה היא בעברית יפה : "מיזע". טוב מי שעדיין מתקשה ולא יוכל לישון בלילה כי הוא עדיין לא מבין מיזע זה טרנינג כזה שמתאמנים איתו ומזיעים עליו... יופי פיגורי

אצבע באף... אותי לימדו שזה לא מנומס

היום הייתי בפגישה כלשהי לראיון כלשהו עליו אספר בהמשך כרגע עוד לא רלוונטי...

אניווייז אני נכנסת לחדר והבנאדם אובייסלי (obviously)היה ממש עייף, סבבה מותר לו יום ארוך הוא עבר. עד כאן אין בעיה

אבל למה דוקא כשאני נכנסת, לוחצים יד ומציגים את עצמנו איך שהוא שואל את השאלה הראשונה ואני באה כבר להתפלפל ולהתנסח הוא שולף אותה...

הוא חשב שאני לרגע פוזלת ומיד ניגש למלאכה. הוא תחב את האצבע ישר לאף שלו בלי בושה.

ואני לא מדברת על חיטוט מסוג הגירוד הקל כמו בסיינפלד. אני מדברת על חיטוט הארדקור ישר לפנים ובמקרה הזה לפנים שלי

כאילו אמנם בעידן שוביניסטי שכזה אתה גבר ומותר לך להפליץ וגרעפסים וכאלה אבל בחיאת רבאק

תחטט באף בפגישות פחות פורמאליות... לא לעניין דוד.. (dood)

מפגשים מהסוג האישי..

אין כל פסול ברענון רשימת הפייסבוק שלך או במילים פחות עדינות : להעיף קצת אנשים מהרשימה כי באמת נמאס לך לראות את הפידים שלהם ואין לך כל קשר איתם. הכי מעפן זה אלה שנמצאים לי בפייסבוק ואני אראה אותם בחיים ולא נגיד אפילו שלום זה לזה - אלה מיד מועמדים להעפה.

אז אני באמת מדי פעם עושה סינון בריא והדחות קלות כדי לתת לפייסבוק שלי מנת בריאות חודשית ועם זאת

קצת פאדיחה אם אותו מישהו שהעפת פתאום מגלה את זה...

לענייננו, בעודי רצה לי היום בפארק כפר סבא (שמאכלס בד"כ רוסים, ערבים חילונים, דתיים, משפחות ומעט רצים בלתי מזוהים), אני נתקלת באותו אחד שלא נזכיר את שמו, שלא דיברנו מאז שיעור אנגלית עם שולה בכתה ט' ובגלל זה מחקתי אותו מהפייס. אני באמת מצטערת! אבל באמת אין לי מה להחליף איתך דיבורים. בגלל גם עשיתי לך "איגנור" שלוש (!!!) פעמים ואחרי שאישרתי אותך עברת למועמדים להדחה

בסוף הייתי חייבת להעיף אותך סופית כי התמונות שאתה שם ממש לא קשורות בעמוד התמונות שלי ושוב לא החלפנו מילה...

סורי אבל אתה לא קשור..

לא נורא שהוא גר בכפר סבא אבל לפחות שיזוז קצת ממסלול הריצה שלי... :)

הודעה חשובה למעריצי טל ואביעד

שלום!

כל מי שקם בבוקר, עלה על הכביש לקראת הפקק היומי שלו, פתח 102FM ותהה: "מי אלו לעזאזל החקיינים העלובים האלה??!?" יכול להרגע... אין צורך להתפשר ולקפוץ לשי ודרור (למרות שאני חייבת להודות שהם היו ממש מצחיקים הבוקר)

כי טל ואביעד לא נעלמו, הם פשוט עברו למקום יותר טוב שמשלם להם מה שהם ביקשו.. 99FM

לא שאני מייחצנת את התחנה הזו או את הפלטפורמה אבל אני כן מייחצנת את המותג: טל ואביעד.

איזה כיף:)

note to self...#2

לפעמים צריך להגיד לאנשים בדיוק את מה שהם יאהבו לשמוע.. אולי קצת צבוע אבל בהחלט מקנה לך מניות בחברה

things change...

איזה כיף זה לראות שגדלנו והתפתחנו... אני למשל רזיתי בשנה האחרונה למצב שבו הייתי פעם אחרונה בגיל 17.. אז נכון זה לא בא בקלות וזה עם הרבה ספורט וזה סיפוק אדיר

עכשיו למה אני מזבלת עם זה את השכל.. אין צורך להשוויץ.. אני עדיין במאבקים על עוד עוגייה בערב ועוד חתיכת עוגת מייפל בארוחת יום שישי בערב...אבל העניין הוא אחר

מבפנים נשארתי אותה שיר (יפה) שעושה שטויות וצחוקים אבל מי שלא ראה אותי כמה זמן ולא יצא לו להכיר את שיר האמיתית והסתכל עליי בעין ביקורתית... עכשיו לאן אני באמת חותרת?

לפני כשלוש שנים בערך בגיל 20 קצת לפני השחרור מהצבא.. גיליתי את אתר מקושרים (אתר ישראלי של היכרויות בשיטת מעגלי חברים - ממש הפייסבוק הישראלי לפני שפייסבוק היגר ארצה)... עכשיו זה אתר ממש פתטי אבל בכל זאת המשכתי לשוטט שם ואפילו יצאתי לכמה דייטים משם אני מכנה את התקופה הזו של לפחות שנה "תקופת מקושרים" ואני ממש לא גאה בה אבל לא מתביישת להודות..

בכל אופן יצאתי עם כל מיני פריק שואוז למיניהם: בחור כל כך חיוור ורזה שלא דיבר ועם הלילה העיניים שלו נהיו אדומות וחשבתי שיהפוך לערפד, בחור חרמן שניסה להתייזז ובסוף ניסה גם לשדל אותי לסייברסקס (לא הלך לו), מישהו שהתפלא שבאתי לראות סרט וראיתי רק את הסרט באמת (חרא סרט! בדוגרי) ועוד כל מיני מוזרים. אבל דייט אחד שאני זוכרת לרעה ממש הוא דייט של מישהו שהתייחס אליי כמו זבל ואף בחורה לא צריכה להסכים שיתייחסו אליה ככה.

הוא לא התעניין במה שאמרתי וגם לא דיבר הרבה לא הקשיב והסתכל הצדה כל הדייט לראות אם חברים שלו שם..אחכ כמובן לא דיברנו

אבל הנה באה הנקמה המתוקה.. לאחרונה ראיתי אותו כמה פעמים בבינתחומי ומאחר שאני לא שוכחת פרצופים ישר זיהיתי אותו רק שהיום הוא נראה ממש לא להיט (בלשון המעטה, למעשה ריחמתי עליו והוא נראה ממש מעפן) ואני רק השתבחתי שזה כיף לראות וגם הוא הסתכל וידע שהוא מכיר אותי מאיזה מקום "אני אגיד לך מאיפה אתה מכיר אותי!" (חשבתי לעצמי בראש)... "היית מגעיל אליי בדייט והיום מתברר שאתה לוזר גמור...!" אחח הנקמה המתוקה...

ברווז על ויצמן..

היום ירדתי בתחנה מהאוטובוס וכמובן שלא יכולתי שלא לשוטט טיפה בחנויות הצ'יפיות והאהובות שלי..

בעודי עוברת דרך נעלי "טוגו" הטראשיות אני שומעת קולות של ברווז... הקולות נמשכו ונמשכו וחשבתי שאני משתגעת עד שהבנתי מה מקור הרעש.. ילדה קטנה בתוך חנות הנעליים עם חצוצרה מפלסטיק.. אויש כמה מעצבן.. חשבתי

ובכל זאת נכנסתי להציץ אם יש אוצרות.. אז גם הייתי עייפה ולא במוד לשופינג וגם הסחורה הייתה דלה ועוד הילדה הזו

ושוב החצוצרה... וואי שמישהו ירסן אותה

אני מתה על ילדים קטנים אבל הגבולות שצריכים לשים להם מתחילים כשזה מגיע להפרת השקט הציבורי.. זה פשוט מפגע ציבורי

אחרי כמה זמן יצאתי מהחנות, הלכתי לעוד כמה סידורים וחזרתי ושוב הברווז עוד שם...

הורים - אל תתנו להם צעצועים רועשים, מישהו ברחוב עוד עלול לעשות להם משהו

רשומות ישנות יותר

את הרשומות האלה ניתן לראות דרך לחיצה פשוטה בימין העמוד עם גלגול למטה על המילה "נובמבר" שמופיעה מתחת לכותרת "ארכיון" בימין הבלוג.

להשארת תגובות (אפשר גם באופן אנונימי ובלי להרשם) ניתן ללחוץ על המילה "0 תגובות" או "2 תגובות" ולהגיב כאוות נפשכם

הישארו איתנו יהיה מגניב

שלכם, יפה

סצנות מוזרות וקטנטנות...

כשאני אומרת "סצנה" אני לא מתכוונת לבושות או דרמות שעושים בפומבי אלא לסצנה של מסיבות או תרבות כלשהי.

הסצנה שלי היא בדרך כלל חיי לילה: ברים ומסיבות מיינסטרים גדולות או בבר צפוף. לרוב בתל אביב. אז הנה כמה סצנות שהן כאילו הדבר האמיתי אבל רק ליד:

1.הצהצה ברמה"ש - לפני זמן מה הוזמנתי למסיבה של חברה ב"צהצה" ברמת השרון. זה היה מקום מאד מאד "צהוב" אם אתם מבינים את כוונתי.

הרגשתי כאילו חזרתי לצבא ואני במסיבה אשכנזית של 8200 מודיעין. האוירה הייתה של מסיבת סיום נוצצת של ילדי כיתה ט' ברמת השרון. הברמן הלא חתיך דרך אגב, הרשה לעצמו לייבש אותנו שעות, למרות שהתור לא היה ארוך והמסיבה לא הייתה מפוצצת. המוזיקה מעניינת. הרבה שחורה סליזי, נחמד והאנשים כפי שכבר ציינתי חננות צהובות צפונבונים הארד קור.

ועכשיו למעט גילוי נאות: אני יודעת שאני משתייכת כמעט לאותו סקטור של אנשים. בתור צפונית כפר סבאית. אבל צהובים של רמת השרון וחבריהם ה הארד קור ממש.

בקיצור לא חוזרת לשם אבל נחמד לראות שיש להם איזה סוג של סצנה.

2. הספסל האחורי בכפר סבא - מוזר היה לי לגלות שיש לנו בכלל סצנה פה בעיר. יש כמה פאבים וברים אבל לא משהו וואו.

אז ניסיתי את הדאנס בר הזה באיזור תעשייה שנפתח שנה שעברה ואפילו שמעתי עליו. גיליתי דאנס בר מעוצב להפליא עם סלקטורית כוסית וסנובית כפי שמקובל בדאנס ברים תלאביביים. המוזיקה מיינסטרים טוב. העיצוב מגניב ויש מקום לזוז אבל מלא. האוכלוסייה קלאברים מקומיים בגילאי 22-25. אבל עדיין זה כמו להישאר בקנזס בשביל דורותי. או יותר נכון להישאר בכפר סבא בשבילי. כולם שם היו בליל כזה של אנשים שהיו איתי בחטיבה, שלא ראיתי שנים וזה לא ממש הפריע, וכל מיני פרצופים כפרסבאים מוכרים שכבר נמאס ועוד מיני צפונים מישובי הסביבה. לסיכום: בילוי נחמד לערב אחד אבל עדיין לא כמו תל אביב.

3. הקוקולה ברחובות - ברחובות יש פקולטה לחקלאות שזה שלוחה של האונ' העברית. בתוך הפקולטה מסתתר לו פאב מחתרתי לסטודנטים שפעיל בעיקר בימי רביעי. האוירה שם ממש מגניבה, מוזיקה שחורה קצת לא עדכנית, סט של כמה שירים נחמדים בעברית ושאר ירקות. האוכלוסייה סטודנטים וקיבוצניקים או סטודנטים שהם קיבוצניקים וסטודנטים כיפה סרוגה.

טרנד לבוש: בנות אוברדרסט או סתם בנות בלי פאשן ובנים עם חולצות גזורות וטרנינגים.

בירה ב10 שקל וכאלה.. בקיצור ממש מזכיר מסיבות קיבוץ לפי הספר בקיבוצים בצפון. ניחוח של חיים סטודנטיאלים אבל מעט חנונים, בירה זולה וחרמנות עולה באוויר.

לסיכום אמנם סצנה מקומית אך בהחלט שווה ביקור. בייחוד בימי חורף שיהיה קרים אם יהיו כאלה.

החיים אחרי גיל 40 - מה העתיד צופן לנו

אתמול הייתי ברחובות (כן, עכשיו אתם שואלים את עצמכם "מה יש לי לחפש ברחובות??"), באתי לבקר את אחותי שלומדת שם ביוכימיה ומדעי המזון (סופסוף אני אומרת את זה נכון...) ובעיקר לאטרקציה של ימי רביעי : שיעור ריקודי עם.

אחותי התחילה לפני מספר שבועות לנסות את כישורי המחול החבויים בה ומסתבר שיש כאלה, ונרשמה לחוג שבועי של ריקודי עם.

עכשיו, כפי שהז'אנר מחייב כמובן שרוב אוכלוסיית באי החוג הם מעל גיל 40 ואולי אפילו מעל 60...

בכל זאת יש כמה הבלחות של סטודנטים פה ושם וביניהם אחותי. החוויה הייתה מאד מלמדת ומעשירה מבחינה אנתרופולוגית. למדתי על תרבות של אנשים מבוגרים ביניהם זוגות, רווקים וגרושים, שמחפשים דרך להבעה עצמית באפן הכי בסיסי: חיבור למוזיקה.

התוצאה: בתור מישהי שעוד לא עומדת בתורים למכבי (אלא רק מדי פעם, רק בגלל שאני באה מבית פולני), הרגשתי קצת פתטית להיות צעירה ותוססת עם אנרגיות לצד זקנים שכל צעד שלהם צריך להיות מוכפל פי 10 כדי להגיע לקצב שלי.

אך מצד שני יש גם את ההרגשה הזו של איזה יופי שהם עדיין פעילים.. כאילו קברתי אותם לגמרי

האופנה: מכנסי טרנינג גדולים ובשלל צבעים מהאנגר מקומי.

האוירה: מוזיקה תימנית וידיים מיוזעות.

עגה מקומית ותנועות פופולריות: "מים - מים פעמיים ושיכול..."

האם יפה ממליצה: למה לא, אני אומרת. בהחלט חוויה מתקנת ואכן הזכיר לי כמה תנועות משיעורי האירובי אך בסלו מואושן.

ונעבור לפרסומות : קטע משעשע מאד שהיה בסוף השיעור - חסויות. המנחה התימני והקטנטן הזה החליט לדחוף לנו פרסומות באופן גלוי. הוא התחיל להכריז במיקרופון שכעת שאנחנו לומדים בחוג שלו, אנו זכאים להנחה גדולה במוסך של אלי (שבמקרה גם לומד בחוג וגם חבר של התימני המנחה), עוד הנחות (הוא מכריז) גם בחנות הפרחים של שרה... מישהו עוד רוצה לפרסם?? בשביל זה אנחנו כאן, לעזור לחברים, איזה יופי"

ולקינוח: טוב אני חייבת להודות שפרשתי באמצע הקורס ויצאתי לרוץ קצת ברחובות.. ואין שם ממש מסלולי ריצה אבל בהחלט כמה עליות טובות לכושר... חזרתי לשיעור לעוד פיזוזים היתוליים ברחבה ואחכ יצאנו לפאב מקומי של הפקולטה לחקלאות ועל כך תוכלו לקרוא בפוסט הבא...

קפה מישהו?

מסתבר שמתבשלת לה יזמה בבינתחומי לעשות שירות של הזמנת קפה או שאר מיני מזון מן הקפטריה בשליחת SMS בודד

מעניין אם זה באמת ייצא לפועל...

אם זה יקרה, אז מגניב! אני בטוח אשתמש בזה

מצד שני, מה זה אומר עלינו, הסטודנטים בבינתחומי? כאילו כמה צפונים ומפונקים אנחנו?

אחרי החנות בגדי מכללה של קסטרו, כנסים ויוגורט בקפטריה??

hillel friday night dinner

יש! אולי הפעם אני אבוא באמת כפי שתכננתי

ארוחת שישי של המרכז הבינלאומי בבינתחומי "הילל" שוב עושה ארוחת ערב והפעם בסגנון שחור ולבן כך נראה

מעניין אם מישהו יבוא איתי חוץ מגלי...

מוזיקה טובה אבל קצת קודרת

כאמור אתמול שוטטתי לי בין בגדי סבתות במקום לשבת על המחשב ולעשות שיעורי בית כמו ילדה טובה.

המוזיקה שהתנגנה ברקע של החנות הייתה לפי האספנית שמכרה לנו, של ניק דרייק שלדעתי הייתה מצויינת ומאד מומלץ לחפש אותה באתרי מוזיקה.. התכנים והלחנים היו ממש רגועים ומלאי מחשבות.. אבל קצת אפלה ואולי אף מעט דיכאונית

נא לחפש אותו - לא תטעו Nick Drake

יכול להיות שאני ממש אוטיסטית במוזיקה וכולם כבר מכירים ויודעים שהוא טוב אבל נחמד כל פעם להכיר עוד אומן ומוזיקה שעוד לא שמעתי... פותח ת'ראש קצת...

עוד קניות לשבת...

אתמול היה יום יפה כמו כל ימי החורף המוזרים שלנו... כמובן שצפיתי את זה מראש וממש השתוקקתי לטיול בארץ וכמובן שזה לא קרה בסוף מפאת בעיות נידוב אוטו מצדי ומצד חברותיי...

מה לעשות עם היום המהמם הזה חשבתי? כנראה שזה היה מסתכם באוכל בחוץ עם אבא.. אבל לא! בסופו של דבר התקשרתי לדוריני חברתי הבארשבעית הטרייה לשאול מה היא עושה והיא גילתה לי שאם אני אתארגן בזק אני יכולה להצטרף אליה למכירת בגדי וינטאג' מגניבה בעמק חפר.

אחרי נסיעות והתברברויות כמעט עד חדרה... שכחתי שכביש 4 ממש ארוך פתאום מאז שנגמרו ימי המסיבות באיזור הזה..

בכל אפן אחרי שמצאנו את המקום גילינו שהיה שווה. הגענו לקיבוץ גבעת חיים איחוד שנראה כמובן כמו כל קיבוץ או מושב בארץ.. עירונית שכמותי ובו חנויות נחמדות לשבת. אחת מהן הייתה חנות רהיטים עתיקים של אספנית- גם מגניב, אבל לא היה לנו זמן להישאר והשניה חנות הוינטאג' שכה תרנו אחריה. היה שם הרבה זבל מוזר מהאייטיז אבל גם המון אוצרות... כמובן שכל אחת יצאה עם שלל.. כל מה שצריך זה תביעת עין והאוירה הייתה טובה והמיקוח על המחירים גם צלח בקיצור איזה כיף!

מומלץ:)

יפה ממליצה! המלצת המערכת - כתבה2

והפעם! בטרם אפרסם את הכתבה המלאה והמיוחדת שמתרכזת בחנויות ויצמן אפרט על חנות אחת חדשה שנתקלתי בה היום.

היום ירדתי בתחנה שלי בויצמן מהאוטובוס וגיליתי לי לתומי חנות אקססוריז חדשה.. בד"כ העיר מוצפת בכאלה והפריטים נראים כמו דוכן שוק אבל הפעם מדובר בחנות נדירה שעדיין לא חטאה בהעלאת מחיריה למחירי ריפ-אופ (דוגמת החנות "דיווה" למי שמכיר)... המחירים ממש עממיים וניתן למצוא פריטים מקסימים כמובן לבנות... כמו תיקי ערב מגניבים ומבחר אדיר של עגילים ושרשראות וכדומה.. איזה כיף

לחנות קוראים תכלת וכתובתה היא ויצמן 125 בקרוב הכתבה המלאה....

מגה פאתטית!

מכירים את זה שמפסיקים לצאת עם מישהו מהסיבות הנכונות אבל אז נהיה משעמם עד למישהו הבא אז מתחילים להתעסק בשטויות שקשורות למישהו הקודם? בכל אפן די משעמם לי כרגע כשאני לא יוצאת יותר עם אף אחד ובהחלט לא מוכנה להתפשר אבל יש לי מחשבות קלות על הבחור האחרון למרות שהוא לא היה משמעותי מדי בשבילי.. אפילו חטאתי בשליחת "מה המצב?" קטן בSMS למרות שלא הייתי צריכה וזה היה בהוד פאתטיותיותי...

ולאחרונה אף מצאתי את עצמי בודקת לו בפרופיל כדי לבחון א': אם הוא לא העיף אותי עדיין מהפייס שלו וב': סתם לראות תמונות שלו וכאלה חיטוטים רגילים... פאתטי הא?

אבל בואו נודה בזה, כולנו עושים את זה. כולנו מסתכלים בפרופילים של אנשים ובתמונות שלא מעניינות אותנו ברגיל כשיוצא להשתעמם מדי פעם... אני בסך הכל די נורמאלית..

אירועים טובים ואירועים טובים פחות - הבית

אתמול היינו ב"בית" בהרצליה פיתוח וכיאה להרצליה פיתוח נחלנו אכזבה מהקהל של המקום...
יותר מדי בנות.. בנים גייז כאלה וצפוף אש...
אבל יצא מזה משהו נחמד.. רקדתי על הבר וקיבלתי צ'ייסר.. תמיד כיף
טוב אני בטוחה שהבלוג הקטן שלי לא יהרוס לצוות ה"בית" את קהל הלקוחות שלהם אבל אני וחברות שלי בטוח לא נחזור לשם...

up comming events at IDC

יש!! חנוכה הגיע ואיתו גם אירועים!
אז מסתבר שיש טיול ליומיים ב10 וב11 לדצמבר... do I smell internationals??
וגם ערב הדלקת נרות : ב15 לדצמבר
וכמובן גולת הכותרת: מ-ס-י-ב-ה! אבל שוב בהרצליה.. מה יש להם מהרצליה כל הזמן
אניווייז יש מסיבת חנוכה במשכית 3 בתאריך 16 לדצמבר צריך להיות טוב כי מה יכול להיות רע?

הופ איזה תחת...

הערה לפני הפוסט: הכותרת לקוחה משיר קורע של להקה אבודה בשם "חלוצי החלל"..

הפוסט עצמו:

אוקיי קודם אני רוצה להגיד שאני אוהבת ערבים ישראלים שעובדים עם יהודים ושאני אפילו נהנית לשפר את הערבית שלי בכך שאני מדברת איתם והם מלמדים איתי מילים חדשות..

גם יש לי מנקה ערבי נחמד ועובדי מטבח ערבים שדיברתי איתם בקייטרינג ובמסעדות שעבדתי בהן.

אבל... אני ממש לא נהנית להתהלך לי בחופשיות בעיר שלי או מחוצה לה ולחשוב שבוהים בי ובמיוחד תחושה שבוהים לי בתחת... זאת לא רק תחושה כי לעתים נלוות לה היערות ואני יודעת לתרגם אותן כי כאמור, למדתי קצת ערבית.

אני הולכת בבניין והגננים ערבים ואני יודעת שהם מסתכלים לי על התחת כשאני עוברת שם בטייטס לריצה... אני גם שומעת אותם מסננים איזה "שופ טיזהה" תסתכל על התחת שלה... זה ממש לא נעים וכן אם הם תוהים, אני מבינה מה אתם אומרים וחושבים...

אני גם הולכת ברחוב והבניין למעלה רואה מבטים בוהים וצעקות לעברי.. אלו פועלים ערבים שבוהים

אני עוברת ליד השוק והפלאפל בריצה וגם שם המבטים קופצים.. אי אפשר לעבור בשקט ברחוב יותר?

מצד שני, ויש גם צד שני לסיפור הזה.. גם אני חוטאת לא פעם בבהייה וסינון היערה מגונה לעבר גבר חתיך שחולף על פניי

האם גם אני לא בסדר? הרי גם אני נמצאת מצד המבט המאבייקט והופכת אותם לגושי בשר?

אבל עם זאת למדתי מהטובים ביותר..

מוזרות היום...

היום רצתי לי בכפר סבא ברחוב בדרך לטיילת ומה אני רואה מול הדואר?

אשה מבוגרת יושבת באוטו ומנגנת בחלילית מעץ! כאילו וואט דה פאק?? איזה הזויה...

אני באמת חושבת שלא דמיינתי את זה.. גם מצחיק שזה היה מחוץ לדואר

ואגב דואר.. תמיד האנשים הכי מוזרים מחכים בתור לדאר כאילו אנשים רגילים לא הולכים לשם והם שולחים רק את החברים המוזרים שלהם לסידורי דואר...

ועוד דבר זה כשאתה מחכה בתור לדואר תמיד כל דבר קטן ממש מעצבן אותך: פתאום העובדת דלפק ממש נראית מכוערת וכאילו עובדת הכי לאט... וכל אחד שמחכה לידך פתאום נראה ממש רועש ומרגיז..

פורנו רך

האתר של פוראבר טוונטי ואן זה ממש אתר פורנו לנשים.. פשוט לראות ולהתמוגג

מלא פריטים מהממים לכל מי שאוהבת להתעסק בשטויות של בנות ובכלום כסף.. עושה חשק לטוס לארה"ב רק בשביל זה או לעשות משלוח דרך מישהו שנמצא בארה"ב וחוזר לישראל...

אחחח מענג לשוטט באתר הזה

http://www.forever21.com/default.asp הנה לינק

נעליים על כבלי חשמל

אי פעם עצרתם לתהות למה יש נעלים תלויות מכבלים של עמודי חשמל?

אז אני כן. ומישהו פעם הפיץ שמועה שהגיעה גם לאוזניי שהסיבה האמיתית לכך היא סימון לאזור מפגש לממכר סמים.

הייתכן? סמים? זאת הסיבה? אני קניתי את זה בהתחלה אבל אולי יש סיבות אחרות.

אולי זה סימון טריטוריה גברי שכל פעם שהפועלים בבניין שבונים בסביבה עובדים על הגובה, הם זורקים את הנעליים לסימון שהם בנו שם ועבדו קשה?

אולי זו דקורציה? אולי ונדליזם?

למישהו יש רעיון יותר טוב שיפתור אותי מתהיותיי?

Dance Calendar

Powered by Widgia.com

26.11 more events this weekend

מחר (חמישי) יש על האש אצל מאיה יודובסקי ברעננה (בתשלום מראש של 35 שקלים) ואח"כ אולי נעשה אפטר פרטי בדאנס בר חדש בפיתוח שנקרא "הבית".
ייתכן שנקבל צ'ייסרים מדוגמן לשעבר של גולף שחייב לי כמה טובות... שווה להצטרף
עוד אירועים מחר!
יומולדת לאורלנוב! חייבים לחגוג... אולי זה יהיה הערב המיוחל בו אשתכר סוף סוף
מי נוהג?

ויצמן בוליווארד - כתבה #1

כל מי שמכיר אותי יודע שאני נהנית מדי שבוע לטייל לי ברחוב ויצמן (הלוא הוא הרחוב הראשי בכפר סבא) ולמצוא מציאות..

הרבה מפרטי הלבוש החביבים עליי בארון, מקורם באיזשהי חנות פרחית שמצאתי בה אוצרות ומי שלא מעיזה להכנס לחנויות כאלה מפספסת המון שלל...

בכל אופן הבחור האחד לפני אחרון שיצאתי איתו כינה את הרחוב שלי בשם מאד מחמיא שנותן לו שיק: "ויצמן בוליווארד" (בתרגום חופשי: שדרות ויצמן)... וככה אני נהנית לי להמשיך להסתובב שם, לפאר אותו בסיפורים ולגרום לכל החברות שלי לרצות לבוא ליום לסיבוב קניות מפנק..

מה שגרם לי להיזכר הייתה כתבה בעיתון האופנה "סגנון" של מעריב. יש שם מדור קבוע שמראה אחת לשבועיים מרכז קניות או איזור קניות בכל עיר והשבוע פתחו דף למי אם לא "ויצמן בוליוורד" שלי רק שבמקום להראות מקומות עם דברים באמת שווים ובמחירים יפים על רחוב ויצמן, החליטה הכתבת המתוסכלת בסגנון לכתוב על רחובות ליד ויצמן ועל חנויות יקרות ולא שוות בעליל.. ככה לא מציגים את העיר שלי ולכןן....

בקרוב...

כתבה ראשונה מסוגה שמעתיקה את הפורמט של המדור ב"סגנון" כאן אצלי בבלוג, אפרט על חנויות באמת שוות בויצמן..

קצת לא רלוונטי לזכרים שביניכם אבל מילא.. אשתדל גם לצלם תמונות

בקרוב

הישארו איתנו :)

יש עתיד...

האזנתי עכשיו ברדיו לאסף אבידן בראיון לטל ואביעד (התכנית אחת לפני אחרונה! :( )) והוא סיפר שלפני שהוא היה זמר מוצלח ומפורסם הוא היה אנימטור שעשה כל מיני פרוייקטים קטנים לערוץ הופ.. וחברי הלהקה שלו, "המוג'וס", היו בקריירה קודמת ברמנים...

אולי זה אומר שיש לי סיכוי עוד ושהכל עוד פתוח בחיים.. לא משנה מה יקרה עם התואר בתקשורת וכל העבודות הזמניות שלי

תמיד ניתן לעשות מה שתמיד רציתי, פיתוח קול ולהצטרף ללהקה מצליחה..

בינתיים אני אמשיך לחלום ולהישאר לי בללה לנד...

כרבולית

החורף הגיע וכל הבנים על טיפוסיהם השונים מתחילים לרחרח ולחפש מישהי שתחמם אותם... מישהי להתכרבל איתה בפוך, לשתות איתה שוקו בין השאר, להגן עליה בגופם נגד הרעמים ובעקר לעשות סקס יזיזים חסר מעצורים.

הבנות לעומת זאת תמיד מחפשות חבר להתכרבל איתו. גם בקיץ ניעורה התחושה הזו אצל בנות...

אבל רק לאחרונה שמתי לב לכמה בנים שיצאו במבצע "הכן עצמך לחורף" ומתחילים לחפש את האחת המכורבלת המיועדת...

בר השולץ? איזה שם הזוי לבר

עוד בר נפתח בתל אביב בנמל.. כאילו הם לא כולם אותו דבר

לפני שבועיים שעבר כשהייתי בליהמן ברודרס בנמל עם חברה היא שאלה אותי: "יפה, המקום הזה נראה לי מוכר לא היינו פה ביומולדת שלך לפני שנה בדיוק". אז אני אומרת לה "לא זה היה האפטאון..." חח הם באמת נראים אותו דבר. כל המקומות בנמל בחורף נראים זהים.

מעניין אם הבר הזה שאני כבר עושה לו פרסומת יקרה חינם יפתיע אותנו... ועוד יותר חשוב לשאול האם אני אנסה אותו בכלל

מרוב הזמנות לאירועים בפייסבוק אני שוכחת שרציתי גם לעשות עבודות או לתת משמרות לעבודה ולהרוויח קצת כסף...

תזכורת מעניינת לאוהבי הבינלאומי

מסתבר שיש מחלקת קשרי חוץ בבינתחומי שאחראית על כל מיני משלחות מעניינות לחו"ל ותגליות.

אז יש מפגש למי שרוצה להצטרף או להשתתף ביום חמישי 3.12 במכללה מחוץ למשרדי אגודת הסטודנטים...

חוזרת לעבודה ההיא...כי מזה כבר משנה

אחרי שהתלוננתי והתרעמתי על מקום עבודתי כהרגלי.. אולי כדאי שאכנס לפרופורציות

נראה לי שאני חוזרת לעבוד בשיפודי ציפורה.. אין לי כרגע הצעות טובות יותר וזה מה שלכפר סבא יש להציע לי בלוח הזמנים שלי כסטודנטית ללא תחבורה...

ציפורה מוכנים אליי? here I come!

Parties to go to!!! 27.11.09

היי! לכל המעוניינים ביום שישי הקרוב יש יומולדת לשיראל וסיגל בבאלה האגדי באחד העם 54 תל אביב!

איזה כיף יהיה! הכי כיף בבאלה

פאב דאנס בר קיבוצניקי שכולם אוהבים במרכז תל אביב...

לבעיות חניה נא לפנות אליי (מכירה חניונים אבל לא רוצה לפרסם כי אז כל העולם ואשתו יחנו שם)

הגבול להתקשרות...לא עומדת בקצב

חשבתם פעם שיש מינון להתקשרויות בטלפון אחרי שמכירים מישהו חדש?
אוקיי אז אני חשבתי. יצא לי להכיר כל מיני בנים שונים לאחרונה. מעין תקופת דייטים שלפי חוקי המזל או שאין כלום ויבש או שהם באים בצרורות. במקרה הזה הם באו בצרורות ולמזלי, דבר נגמר ובאותו זמן התחיל משהו חדש.
הראשון שיצאתי איתו התקשר "לפי החוקים". הוא התקשר יומיים אחרי ההיכרות במסיבה, בדיוק שהיה לי זמן לתהות לגביו ולפחד שהוא לא יתקשר ובאותה נשימה גם לשמוח שנתן רגע זמן להרגע ולא התקשר מיד. מה שנקרא הטיימינג המושלם. אחרי הדייט הראשון שהיה מעולה הוא התקשר שוב בדיוק יומיים אחרי. כבר הספקתי להתגעגע וזה שוב היה בדיוק התזמון הנכון והמינון הנכון של דיבורים בינינו ככה המשיכו ההתקשרויות עד שזה נגמר מסיבות שלא יפורטו פה. אבל ברמת הטלפונים הוא היה מושלם!
השני התקשר אחרי שלושה שבועות מהיום שבו נפגשנו וכבר הספקתי לשכוח מי זה. זה ממש איבוד המומנטום. אבל מאז הוא לא מפסיק להתקשר. לפני המסיבה של החברה המשותפת, לקראת הדייט המיוחל ביננו, ביום של הדייט, יום אחרי הדייט, יומיים אחרי הדייט ועוד טוען שהוא כבר עמד לא להתקשר.... "מיי גוש" אני אומרת לעצמי... אתה חמוד אבל תן שניה לנשום
אי אפשר לדבר כל כך הרבה בטלפון... אני אמנם חופרת אבל זה מתיש...זה יותר מדי בשבילי
מה עושים עם מישהו כזה? בנים אתם חייבים ללמוד מהטובים ביותר. להתקשר זה מעולה אבל במינון הנכון כדי שיהיה זמן להתגעגע ולחשוב עליכם.. לא צריך לשחק אותה קשה להשגה אבל קצת השתהות לא תזיק...

הרשמה לבלוג!

היי חברים, כמה אנשים שיתפו אותי שהם לא מתביישים לעקוב אחרי הבלוג והם אשכרה קוראים אותו מאז שפתחתי פה חשבון.. אז אני שואלת למה לא להגיב??

ובכן כדי להגיב ולשתף אותי חזרה בנוגע למה אתם חושבים על השטויות שלי צריך להיות רשומים...

ולכן יש אפשרות לגלגל למטה את העמוד עם הגלגלת בעכבר ובצד ימין למטה יש אפשרות להיות רשום. איזה כיף!

נתראה בקרוב

שלכם, שיר (יפה)

אמא מאזינה...

"אני לא מאמינה שזה קרה לי!!" (במבטא צפוני מוכר) אמרתי אתמול בארוחת צהריים אצל דודה שלי בכפר סבא.
אמא שלי טרחה לשתף אותי שכדאי לי לשים את הפלאפון על נעילת מקשים פעם הבאה. לא הבנתי מה היא רוצה בהתחלה. עד שהיא סיפרה שלי שביום חמישי בלילה התקשרתי אליה בטעות והיא במקום לנתק מתוך הבנה שזו טעות ושאני מבלה בחוץ במועדון, החליטה להמשיך איתי את השיחה באופן חד צדדי כך שהיא שומעת כל שטות שיוצאת לי מהפה במשך שיחה ארוכה. שמעתי הכל היא אומרת. ואני מתחילה להילחץ "מה שמעת?". "טוב עדיף שלא תגידי את זה בקול רם". אני אומרת.
אוי איזה פאדיחה... ואז אני מנסה להיזכר מה כבר אמרתי לבחור הזה שהיה אחמש שלי בקקאו שבכלל לא רציתי להכנס איתו לשיחה הארוכה והחופרת על חיי מלכתחילה אבל זה קרה.
אז התפתלתי קצת במקומי וניסיתי לברר איתה מה אמרתי לאותו בחור. "מה? זה זה שאמרתי שאין לי כיוון בחיים" "שיש לי בלוג ואני מדברת שטויות?" " או אולי שאני יוצאת עם בנים דפוקים??"....
בכל אופן לא משנה כבר מה היא שמעה,אבל כשיש אמא פולניה ורכלנית צריך להיזהר ולנעול את המקשים שאני לא בטעות אתקשר אליה שוב באמצע שיחות אפילו יותר מפלילות. זה לא פייר שכך התהפכו הדברים. לפעמים אמא שלי מדברת עם חברה טובה שלה על דברים שאסור לי לשמוע והיא יודעת שזו שיחה דיסקרטית. אז אם אני באוטו איתה והחברה מתקשרת בדיבורית, היא מיד משתיקה אותי כדי שלא ידעו שאני באוטו וכך אני זוכה לריכול עסיסי בין חברות שלא נועד לי...
רכלנית מקצועית האמא הזו.. חייבים לאהוב אותה :)

כפר סבא סבבהthings to do in Kfar Saba

אני יודעת שכפר סבא נשמע מעפן לכל הבליינים שבינינו אבל כשגרים פה שנים ועדיין אין כסף לעבור
הנה כמה אופציות נחמדות כשסופסוף זרים באים לבקרך בעיר:
- פאבים, דאנסברים
1.פאבליסיטי פאב - תל חי 40 כפר סבא (ליד בית מאפה פרומה והתחנה המרכזית) - פאב צ'ילאאוט שכונתי שווה עם אנשים טובים ופינת עישון שכונתית בחוץ. חוצמזה המחירים שם ממש ברצפה ובימי שני יש ליידיס נייט. מקום נחמד וזול לדייטים.
2. הטמפל בר החדש במרכז ג'י במזרח כפר סבא - כן כן גם לנו יש טמפל בר והאמת שהוא בכלל לא פראייר.
אמנם המחירים ממש בשמים אבל לעתים זה שווה את האווירה.
אזהרה קטנה מראש: סופשים כדאי לבוא מוקדם כי יש תור ארוך ובעיות חניה.
3. הספסל האחורי - מאד מוזר לחשוב על סצנת הדאנס ברים ועל כפר סבא במשפט אחד אבל אכן יש כזו סצנה
הספסל האחורי הוא דאנס בר חמוד שתוסס בעיקר בימי שישי. אנשים נחמדים (למרות כמה אנשים שהיו איתי בחטיבה והיה עדיף שישארו שם), מוזיקה מצויינת (למרות שגם הרבה מזרחית), אוירת לילה ואפילו סלקטורית בכניסה. בהחלט הפתעה לאוהבי הדאנסבארים.
4. קופיטרי - תלוי באיזה יום באיזו שעה ולאיזו מטרה. כי לפעמים אני רואה קהל של ילדים ולפעמים מבוגרים. בכל אפן מעוצב להפליא ויש אווירה. ההגדרה הכללית של המקום תהיה בית קפה-בר.
מסעדות
EAST ביסטרו בר - מקום ברמה עם אוכל מגוון, מנות מעוצבות ועדיין ענקיות ומספקות, ממש שווה אבל לא כשר לאלו שמחפשים כשרות. אני יצאתי משם שבעה ועליזה.
לקינוח תוכלו לקפוץ למרכז ג'י לאכול:
1. לה גופרה - בר ואפל, האח הפרברי של לה-גופרה התלאביבי והבנדוד של להגופרה הרחובותי.
2. קיורטוש - למרות שעבדתי שם ואני מעט משוחדת. בהחלט קינוח שווה לטעימה של שחיתות.
למי שלא מכיר - זהו מאפה הונגרי בצורת גליל ספירלי וחלול מבצק שמרים שעשוי מילואים שונים וציפויים שונים.
המלצה אישית: קיורטוש נוגט ואגוזי לוז או ריבת חלב ואגוזי מלך.
3. למי שבכל זאת רוצה להישאר על רחוב וייצמן הראשי מוזמן להתענג על גלידה או יוגורט בדלי קרים.
גלידריה באווירה טובה, מגוון טעמים, איכותי ומחירים סבירים וגם יש יוגורט וגלידה לייט לשומרות.
זהו בינתיים.. בהמשך עוד המלצות כי כיף בעיר שלי (כל עוד אני לא מוכנה כלכלית לעבור עוד לתל אביב :))

תובנת היום

מדי פעם אפרסם תובנות שעולות במוחי הקודח...
הנה משהו שאני חושבת עליו כבר הרבה זמן ומאמינה בו...

כשמדברים עם מישהו והשיחה ממש זורמת ומצליחים ממש להבין אחד את השני
או להגיע לידיעות עמוקות ופיתוח שיחה מתוכחם כשמרגישים שממש לומדים ויש הבנה הדדית עמוקה לגבי משהו זה ממש עושה לי את זה
המוח פעיל, הגלגלים עובדים כך שלמעשה, שיחה אינטלקטואלית טובה זה כמו סקס למוח זה אורגזמה מוחית
חשבו על זה...

note to my self 1

לא לצאת עם בנים יותר יפים ממך
או חתיכים מדי
זה אף פעם לא נגמר טוב
ואת לא רוצה להכנס לחדר וכל תשומת הלב תוסת ממך...

פינת הפולניה - חלק א' + קוריוז קל

כשגרים בבית פולני חייבים להבין שלעתים הסיבה להמצאותם של מוצרים מסויימים במקרר יכולים להיות מוסברים רק על ידי צירוף חוזר ונשנה המורכב משתי מילים קטנות: "היה מבצע". אני שואלת את אמא: "למה קנית את זה? אנחנו לא אוכלים שימורי אננס.. או כל כך הרבה קופסאות של טונה" והיא תגיד "כן אבל היה מבצע אז קניתי"... שתי מילים קטנות והצליחו שוב לעבוד על אמא שלי בסופר :)

יום אחד אני מוצאת את סלט החצילים הכה אהוב שלי במקרר אבל מפירמה שונה. בלי פרטים על רכיבי המוצר או ערכים תזונתיים. הדבר היחיד שרשום בתווית זה: "סלטי גל" (תמוה נכון? אני גם חושבת) מי שמע לעזאזל על סלטי גל ואם לא שמעתי וגם אין תווית ברורה כנראה שמוזר לאכול מזה...לכו תדעו מה יש בפנים
"אמא מזה הסלט חצילים המוזר הזה שכתוב עליו שהוא מיוצר באלפי מנשה??"
אמא: "לא יודעת.. קניתי פה במכולת.. זה היה זול והיה מבצע"...
טוב נו המכולת של בני הפרסי פה למטה.. לפחות זו חוויה וזה גם קצת מגניב בלי קשר לסיפור למעלה
כי בני הוא מהמכולות האלה של פעם שמחזיר עודפים של אגורות במסטיקים ורושם חשבון לסוף החודש אם חסרים כמה שקלים...

יפה ממליצה! המלצות המערכת

יפה שלנו (זאת אני) הלכה וניסתה ולא טעתה! גוגל כרום הוא ללא ספק הדפדפן הכי מוצלח בשימושי אינטרנט שנתקלנו בו עד כה...

ממליצה לכולם לעבור לשימוש בו או לפחות לנסות להוסיף

שיהיה המשך שבוע טוב

Parties to go to!!!

this weekend is starting early: on wednesday

Lehman Bros. club in Tel Aviv Port... almost everybody I know from IDC communications students year B is gonna b there!

השבוע מתחילים לחגוג מוקדם..רביעי! אז מה בתפריט? הליהמן ברודרס בנמל תל אביב יומולדת לרוני וחלי

כוווולם מתקשורת יהיו שם...כולל אותי ולמרות שאני קצת סולדת מהמקום

מה לא עושים בשביל חברים

נתראה שם!

טרמפיסט חצוף!!! היזהרו

כנראה שזה עוד סיפור שיכול להצדיק את העובדה שאני או נחמדה מדי או פראיירית או קצת משניהם.
אתמול סיימתי מאוחר במכללה כי בימי שני יש לי שיעור ספרדית ויוצא שאני מסיימת בשמונה וחצי בערב...היסטרי
ממיטב נסיוני הרב עם טרמפים ותלות בנסיעות עם אנשים ואוטובוסים, מי כמוני יודעת שקשה לתפוס טרמפ בשעות כאלה ועוד במיוחד בימי שני כשלא הרבה מסיימים בערב וכשאין רכב מאד מבאס ללכת חצי שעה לתחנת האוטובוס ואז להגיע הבייתה רק שעתיים אחרי...
אניווייז, המכללה הייתה די ריקה כשיצאתי ולמזלי אמא שלי השאירה אוטו. יצאתי בשקט מהשער המשני כשלפתע צועק לי בחור בחליפה מחוייטת משולחן הקפיטריה: "חכי רגע! לאן את נוסעת?". אמרתי לו " לכפר סבא, דרך רעננה". והוא עונה לי "אולי דרך שבעת הכוכבים או הרכבת" ואני אמרתי: "לא. זה בדיוק הכיוון ההפוך ממני". פרט מעניין הוא שכל השיחה הזו התנהלה כשאני עוצרת מהליכתי ונשארת לעמוד מרחק מה ממנו בעוד שהוא אפילו לא טורח לקום אליי לברר על אודות הטרמפ הנחשק. אבל עוד מילא, עוד הייתי סבלנית. פתאום יש לו טלפון והוא מחווה לי עם היד ומוסיף "חכי שניה". אז אני מהנהנת כמו ילדה טובה ומחכה.. הנה עברו להן עוד חמש דקות מחיי עבור זר מוחלט... והנה שוב מחווה עם היד ועוד חמש דקות הלכו בשיא חוצפתו... אם אתה כל כך צריך את הטרמפ אז תסיים את השיחה יא חתיכתתתת*&%%##!!!@@
סיים את השיחה והתחיל בהתחנפויות.. איזה פנים יפות? יש לך חבר?
את יודעת להתבטא את.. יש לך את זה.. אז טוב סתם עליתי איתך לטרמפ לרעננה למרות שאני צריך להרצליה..
את יותר תקשורתית מרוב הסטודנטית לתקשורת (חהחה איזה צחוקים איתך, שנון..)
"טוב אז אתה בטח מצפה עכשיו שאני אקפיץ אותך לרכבת נכון?" אמרתי
"האמת שכן ואת באמת מאד יפה אני לא סתם אומר" (חלקלק)
"טוב אני אקח אותך אבל זה בגלל שאני יודעת כמה קשה לתפוס פה טרמפ בשעות כאלה ואני מזדהה איתך.." (בקיצר פראיירית שאין דברים כאלה)...
-עכשיו זה השלב שהוא שותק ומכוון אותי ומנסה לקצר את הנסיעה המיותרת הזו בכמה שיותר.
אבל החצוף ממשיך בקמפיין שלו בהתחנפויות בשקל ומספר לי שהוא סטודנט שנה ב שמנסה להתקבל ליור אגודת הסטודנטים או איזה תפקיד כזה דומה...
אז אנא מכם סטודנטים בבינתחומי שאולי יוצא לכם להציץ בבלוג...
אל תצביעו עבור מועמד בשם: אליוט. זה השם שהצלחתי לקלוט ממנו כשהוא טרח לנדב את השם לבסוף.
הוא טיפוס חלקלק ונצלן וזה לא מי שאנחנו רוצים שייצג אותנו בתור סטודנטים!
ערב טוב

קטע מוזר.. סתם מחשבה שעלתה לי

שיפודי ציפורה בכפר סבא יכולה לספק תסריט פוסט מודרניסטי לסרטי בורקס של שנות האלפיים.

הלקוחות, חלק מהמלצרים,עובדי הדלפק והמטבח ובעיקר הבעלים משרים אווירה של מאפיה אבל לא כבדה אלא של שוק אפור.

והכי מצחיק שיש לאחד משלושת הבעלים גם עסק צד של פיצוציה בדיוק ליד המסעדה. הקטע המוזר הוא שהפיצוציה כמו גם המסעדה ממוקמות במרכז ג'י החדש בכפר סבא שנחשב למרכז יוקרתי ואליטיסטי ולכן הפיצוציה היא ממש עוף מוזר ולא מתאימה לנוף הקניון. עוד משהו שגיליתי שבפיצוציה הזו כמו מסתבר בפיצוציות אחרות, יש חדר אחורי וכאילו חבוי של מכונות מזל.

אחד מהבעלים כל יום מהמר שם והוא כבר מכור...

לא שיש לי בעיה עם זה אבל זה פשוט מעלה תסריטים הזויים שיכולים להיות פארודיה מצחיקה

לתשומת לבם של התסריטאים וכותבי הקומדיה בישראל :)

פה אני אעצור ואחסוך בפרטים כדי שלא יעלו עליי ויפגעו בי או משהו...

עוד דבר מצחיק זה איך המקום הזה הופך את כולם ל"כפארות" אפילו אותי אשכנזייה טיפוסית.

יש שם שפה מיוחדת של דיבור בלי מילות נימוס בסיסיות כמו "תודה", "בבקשה" או "אפשר".

במקום זה יש שימוש רווח במילים כמו: "כפרה", "נשששמה", "תביאי לי", "מותק", "ממי", "עוד רגע ממי", "חיים את לא רואה שאני בטלפון??!"

אבל אני לוקחת את זה חזרה, אני לא אשכנזייה טיפוסית וגם אני למדתי את שפת המקום והתחלתי להשתמש במילה האהובה "כפרה" ואחותה ה"נשמה". ובכלל יוצא דופן זה הדיאלוגים שלי בערבית עם עובדי המטבח...

שוב התפטרתי...וחוזרת אל שוק העבודה

היי, כל מי שמכיר יודע בדיוק כמה עבודות החלפתי מאז שנה שעברה.. וזה המון!

קייטרינג, בייביסיטר, מנהלת ארכיון בהייטק (או יותר נכון פקידת תיוקים), מלצרית בקפה, מלצרית בבר, סלקטורית במועדונים, יחצנית מסיבות, עובדת דלפק בקונדיטוריה, מדריכת בחוגי מדע, מדריכה בקייטנה של החברה להגנת הטבע, והתפקיד האחרון עד אתמול: מארחת בשיפודי ציפורה.. זהו התפטרתי גם משם.. אבל לפחות שרדתי חודש וחצי שזו תוחלת עבודה מאד ארוכה יחסית למקצוע כזה. הערסים, הלקוחות והמלצרים הממורמרים, אוירת המאפיה (לא זאת שמייצרת מאפים אלא זאת עם הגנסטרים), הבוס השוגר דדי המטרידן שלי, הערות סוטות בערבית ואמהרית מהמטבח- כל אלה רמזו לי שזו לא עבודת החלומות שלי או לפחות לא משהו להישאר בו.

אני לא מפחדת מעבודה קשה מדי ובהחלט לא בוחלת בשום מקצוע כפי שמוזכר לעיל...

אבל פשוט כל כך מתסכל שוב לעזוב עבודה... שוב לחפש בייאוש ושוב ללמוד משהו חדש, אנשים חדשים, לצבור ותק, הערכה אחריות.....

קשה להיות סטודנט ולעבוד בעבודות זמניות ומחורבנות.. כן כן אני בכיינית אבל בסוף עושה הכל כמו פראיירית.

אבל כמו חתול טוב חייבים לחזור לעמוד על הרגליים בתקווה למצוא משהו כיף ומכניס כסף שיתאים לשעות שלי ואולי הפעם לא להתפשר..

מעניין מה תהיה המשרה הבאה... יש הצעות?

דברים קטנים שעושים טוב ביום יום

היום עליתי על האוטובוס כהרגלי, כדי לנסוע למכללה.

מאחר ואני נוסעת הרבה באוטובוסים אני מאד מעריכה את זה שהאוטובוס מגיע בזמן ואני מספיקה לעלות עליו.

פתאום ראיתי מישהו רץ אל האוטובוס בדיוק כשעמדנו בתחנה וכמעט כבר התחלנו שוב לנסוע

הוא הספיק לעלות וסתם עלתה לי המחשבה איזה מנחם זה לראות מישהו רץ לאוטובוס ומספיק אותו...

עילגות - למי איכפת?

אוקיי ניסיתי להוסיף סקר אבל האתר הזה לא ממש מאפשר... אז אני אשאיר את זה יותר פתוח

את יוצאת עם מישהו חדש ובעידן הפייסבוק שלנו את גם מציצה לו בפרופיל.. הדייטים זורמים והוא ממש לא טיפש

גם נראה טוב והכל.. אבל פתאום את רואה שגם בהודעות שהוא שולח בפלאפון וגם בסטאטוסים שהוא כותב הוא כותב בשגיאות כתיב..

השאלה היא האם זה אמור להפריע או שאני אבין שפשוט יש אנשים עם דיסלקציה או שפשוט לא שמים על זה דגש.. הרי שפה זה דבר משתנה ועברית קשה שפה כמו שאומרים אז למה זה קצת מפריע לי? פולניה שכמותי?

שותפים לריצה

החורף הגיע אלינו וזו בדיוק ההזדמנות להכנס למוד בטטה... חייבים להשאר בכושר

ולכן כל מי שמעוניין להצטרף אליי לריצות קלילות כמובן בתיאום מראש...

המיקום: כפר סבא, הרצל, הכרמל, הגליל, פארק כפר סבא, ויצמן וחזרה. מסלול קל ואיטי עד בינוני של 3.5 ק"מ עם אופציה ליותר..

הזמן: שעות הערב אחרי שנ"צ. חלון זמן פתוח בערך משבע עד תשע... בתיאום מראש

יהיה כיף! כי יותר כיף יחד

נא להצטייד ביכולת דיבור וקשב בריצה ונעלי ריצה נוחות

נא לא לבוא עם נגן מוזיקה.. כי זה לא חברתי

שיהיה בכיף!

נ.ב - גם לפני או אחרי ארוחות שישי

מחפשת עבודה!!! כי נמאס כבר לעבוד בשיטי ג'ובס

חברים יקרים אני מודיעה בזאת..אני הולכת להתפטר השבוע מעבודתי הזוועתית בשיפודיית הערסים "ציפורה" אם מישהו יכול להציע עבודה אחרת וטובה לסטודנטים אני אשמח לשמוע פרטים...

כישוריי: אוהבת ילדים, טובה באנגלית וערבית בסיסית, ידע רב בספרדית, אוהבת לעבוד עם אנשים, שירותית מאד, נסיון בהדרכת ילדים ונוער ובהמון חברות קייטרינג ומסעדות, נסיון גם ביחצנות וסלקציה במסיבות...

מחפשת עבודה מגוונת ל3 משמרות בשבוע אם אפשר לא עד אחרי אחת בלילה...